אברהם מליעפלא
החסיד ר' אברהם מליפעלא (ליעפלער) היה חסיד של אדמו"ר הזקן ששימש כמלמד עבור בנו אדמו"ר האמצעי.
אודותיו
אדמו"ר הזקן לקח את ר' אברהם מליעפלא שישמש כמלמד עבור בנו אדמו"ר האמצעי בילדותו. אדמו"ר הזקן בירך את ר' אברהם שיראה נכדיו וניניו של תלמידו, ואכן ר' אברהם האריך ימים יותר ממאה שנה.
היה הולך רגלי לליובאוויטש, ורק בזקנותו נאלץ לנסוע בעגלה. הפעם האחרונה שהגיע לליובאוויטש הייתה בחג השבועות תרל"ב.
אודות לימודו עם האדמו"ר האמצעי סיפר אדמו"ר הריי"צ[1] שכשלימדו את מאמר הגמרא במסכת שבת[2] "אבוך במאי הוה זהיר טפי, אמר ליה בציצית" פירש לו כפשוטו שבמצווה זו היה זהיר יותר משאר המצוות, התחיל לשחוק אדמו"ר האמצעי וכי אפשר הדבר שרבה לא היה זהיר בשאר המצוות. וביאר ש"זהיר" הוא מלשון זוהר ואור, והוא גילוי אור הנשמה שהאיר אצלו במצווה זו, ומצווה זו הוסיפה אצלו חיות בכל המצוות שקיים.
משפחתו
- בנו, ר' ביינוש מלמד. היה דודו זקנו של החסיד ר' פרץ חן מביישנקוביץ'.
לקריאה נוספת
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 20-21.