משחטת כפר חב"ד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:44, 26 ביוני 2024 מאת ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←‏ביקורת: חבל שלא סקרתי את המנשר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעמד כפרות במשחטה

משחטת כפר חב"ד היא משחטה הממוקמת באזור התעשיה בפאתי כפר חב"ד (סמוך לתחנת הרכבת). המשחטה מחולקת לשני אגפים, אגף עופות בבעלותם של ר' שלמה זלמן ליפשיץ, ובניו ר' בנימין ליפשיץ ור' צביקה ליפשיץ, ואגף בהמות ועופות בבעלותו של ר' שמעון שייקביץ. האגף בבעלותם של משפחת ליפשיץ מושכר ומנוהל על ידי מר צ'יקו. המשחטה כוללת גם חנות בשר הנקראת 'עוף חב"ד'.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות היו"דים והכ"פים התנגד הרבי לקיום משחטה בכפר חב"ד. את התנגדותו נימק הרבי הן מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, והן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים. הרבי גם אמר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי)[1].

בשנת תשל"ז, הרב מרדכי שמואל אשכנזי נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' דוב שייקביץ לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בעקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר. תשובתו של הרבי לרב אשכנזי לא התפרסמה, אך ר' יוסף אשכנזי עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספרו[2] (בשם ר' דוב שייקביץ) שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש[3].

בשנות המ"ם כתב ר' שלמה ליפשיץ שלושה פעמים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר[4], הוא קיבל את הסכמתם של הרב דוד חנזין, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מרדכי שמואל אשכנזי, ולבסוף הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.

ר' שלמה ליפשיץ ובנו ר' צביקה במהלך מעמד הכפרות במשחטה

ביקורת[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מי"ט אייר תשע"ז תקף הרב מאיר אשכנזי רבו של הכפר את מנהלי המשחטה על שורת פעולות לקויות בהתנהלותם:

  • התעלמותם מדברי הרבי[5],
  • השכרת המשחטה לגורמים זרים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע,
  • גזלת שטח נרחב (של אלפי מטרים) השייך לחברי אגודת כפר חב"ד ונחשב לרכוש ציבור,
  • הפרת ההתחייבות שנמתחה בין משפחת ליפשיץ הרב לא להרחיב את המשחטה ולהשאיר את מספר שחיטת העופות ביום על מקסימום 10,000 עופות ביום כתקנת אביו של הרב אשכנזי הרב מרדכי שמואל ע"ה,
  • סיועו של יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ' (בשם שאר חברי הוועד ללא ידיעתם) במגעים עם עורכי הדין ובשתלדנות אצל הרשויות הממשלתיות לאפשר את פעולותיהם של משפחת ליפשיץ.

עם כתיבת המכתב הסיר הרב אשכנזי את הכשרות מהמשחטה.

בשנת תשע"ט הגיעו הרב אשכנזי ומשפחת ליפשיץ לפשרה מסויימת, והרב אשכנזי החזיר את כשרותו למשחטה.

כיום המשחטה עומדת תחת פיקוחו והכוונתו של הרב אשכנזי.

במנשרי הבחירות של המפלגה העומדת בראשותו של ר' בנימין ליפשיץ שהתמודדה בבחירות לועד האגודה של כפר חב"ד שנערכו בסיוון תשפ"ד פורסם מכתב התחייבות של מנהלי המשחטה לשלם לועד דמי שכירות על המשחטה ועל חריגתם לשטח הנמצא בתחומה השיפוטי של האגודה, המכתב מגובה בחתימת עורך דין (בכך סרים חלק מטענותיו של הרב אשכנזי).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ממכתבים לועד כפר חב"ד, ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא, י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג)
  2. בעמוד 408
  3. טענה זו ניתנת לפרשנויות שונות משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא טענות נוספות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (שמם של התושבים אינו מופיע בהערות הספר)
  4. כשבפעם השלישית לאחר שוועד הכפר התמהמה במתן האישורים כתב הרבי "מפורסם שזה שייך להרבנים ולהועד ואין מקום כלל שהועד ישאל..." (המילים המודגשות הן מילים שאותן הדגיש הרבי במענה), (ליקוט מענות קודש תשמ"ו מענה לח, ספר הרב אשכנזי ע' 410)
  5. הובאו בפסקה היסטוריה בתחילת הערך