נחמן שלום שכנא הרטמן

הרב נחמן שלום שכנא הרטמן (כ"ט באדר תרע"א - ו' בשבט תשס"ח) היה מחנך ופעיל ציבורי חסיד חב"ד, שזכה לתואר "יקיר החינוך הדתי" על פעילותו בשדה החינוך וההוראה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון להוריו משה שמואל ושושנה רייזל הרטמן, כנצר למשפחה מגזע חסידי חב"ד, וכדור שישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. (אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין היא נכדת הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי).

בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו 'חיידר' ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים.

כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.

פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשדה החינוך וההוראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים רבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.

לאחר נשואיו עם מרת ביילא לבית שדמי (פשידמסקי) עבר לגור בשכונת רמת יצחק ברמת גן ועבד בתל אביב בבית הספר תחכמוני ובילו.

בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד בסמינר למורים ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו על ידי בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.

תלמיד חכם וסופר[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה לאורם נתחנך של בנו, הרב יוסף הרטמן.