חודש מנחם אב
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש מנחם-אב הוא החודש החמישי לחודשי השנה, לפי הלוח העברי מאז יציאת מצרים, על פי הנאמר בתורה על חודש ניסן "החודש הזה לכם ראש חדשים".
בימיו הראשונים של החודש נוהגים מנהגי אבילות ומציינים בהם את חורבן בית המקדש, ואילו המשכו נחשב לימים שמחים[1].
שם החודש ומזלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מזלו של החודש הוא אריה, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.
חודש אב מסמל מצב שלילי - חורבן המקדש. ולכן מבקשים אנו - מנחם-אב, שהקב"ה ינחם אותנו על-אף הצרות שפקדונו בחודש אב.
אולם השם אב כשלעצמו אף על פי שהוא מלשון כשדים, הריהו מבטא גם מצב חיובי ביותר בלשון הקודש, טוב יותר אפילו ממנחם. וכמארז"ל: דרכו של אב לרחם וכו' ודרכה של אם לנחם וכו' שורש הענין ברוחניות הוא, שהרחמים נובעים מבחינת אב - ספירת החכמה, ואילו הנחמה נובעת מבחינת אם - ספירת הבינה, שלמטה מהחכמה.
ההבדל בין רחמים לניחומים, שבעוד הניחומים מתייחסים לצרה קיימת, כמו ניחום אבלים ר"ל, שהנחמה אינה מבטלת את האבל. ולעומת זאת הרחמים מבטלים את הצרה מעיקרה, והחיסרון מתמלא. ולכן מקור הרחמים הוא אב - חכמה, שלגבה כל הבריאה בטלה במציאות, וכאין ואפס, על כל מגבלותיה וצרותיה. ואילו ספירת הבינה - אם, שלגבה הנבראים קיימים כמציאות - היא מקור הנחמה המתייחסת גם אל הצרות כמציאות קיימת.
שלושה ענינים הם:
וכך הוא סדר הענינים מלמטה למעלה;
בתחילה -קודם עבודת האדם - הרי "משנכנס אב ממעטין וכו'" - לגריעותא. ואחר-כך על ידי עבודת האדם נעשה החודש מקור לנחמה, על-אף הצרות שבו, על ידי כח הבינה - "אם". ולבסוף מגיע האדם לבחינת אב - חכמה, ענין הרחמים, שמבטל את הצרה והופכה לצהר.
ומכל מקום נשאר השם מנחם אב גם לעתיד לבוא, אף על פי שאז לא יהיה אפילו זכר לצרה, שתתהפך לטוב מוחלט, ומה צורך יהיה בנחמה?!
אלא מכיון שמצד עוצם גילוי החכמה העליונה אפשר שיגרם ביטול ושבירת מציאות הבריאה ח"ו, וזה מנוגד לכונה העליונה, כי ה' חפץ בקיומה של הבריאה, כדי להיות לו יתברך דירה בתחתונים. לכן צריכה החכמה להתיחד עם ספירת הבינה כדי שהנבראים ישארו במציאותם המוגדרת, ועם זאת יהיו חדורים באור החכמה שלמעלה מסדר השתלשלות - מנחם-אב.
זה שהוא החודש החמישי מרמז אף הוא על הגאולה הנצחית, שכן שלוש הוא תוקף הקשור עם הטבע, וארבע שלמעלה מהטבע; אך חמש הוא לגמרי למעלה מהטבע, כיון ש"היד החמישית לפרעה" "דאתפרעיהו מיניה כל נהורין".
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב' במנחם אב תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור בארץ ישראל.
- ה' במנחם אב תשט"ז - שלוחי הרבי הגיעו לארץ הקודש, בעקבות הפיגוע הקטלני בבית-הספר למלאכה בכפר חב"ד בא' באייר תשט"ז.
- י"א במנחם אב תקס"א - אדמו"ר הזקן נסע מפטרבורג לליאדי, פלך מאהליב.
- י"ב במנחם אב תק"כ - אדמו"ר הזקן נשא את מרת סטערנא.
- י"ב במנחם אב ת"ש - אדמו"ר הריי"צ קנה את הבית 770 ברחוב איסטרן פארקווי בברוקלין, ניו יורק.
- י"ד במנחם אב תקס"א - אדמו"ר הזקן קבע את מושבו בעיר ליאדי.
- ט"ו במנחם אב תקפ"ו - מרת חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי, בתו של אדמו"ר האמצעי, נישאה לרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
- ט"ז במנחם אב תרפ"ט - אדמו"ר הריי"צ סיים את ביקורו בארץ הקודש ויצא ברכבת למצרים בדרכו לביקור בארצות הברית.
- כ"ו במנחם אב תר"ג - אדמו"ר הצמח צדק יצא מהעיר בו נערכה הוועדה של הממשלה הצארית, לאחר ניצחון על שמירת עיקרי הדת. במהלך הוועדה נעצר 22 פעמים.
- כ"ט במנחם אב תקע"ב - אדמו"ר הזקן נאלץ להימלט מהעיר ליאדי, בעקבות תמיכתו בצאר הרוסי במלחמת נפוליאון.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כ"ה במנחם אב תרנ"ט - מרת חנה גוראריה, בתו הבכורה של אדמו"ר הריי"צ, בעיירה ליובאוויטש.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראש חודש מנחם אב - אהרון הכהן.
- ה' מנחם אב - האר"י הקדוש.
- י"א במנחם אב תרכ"ד - רבי הלל מפאריטש, חסידם של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק.
- כ' במנחם אב תש"ד - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, ומנוחתו כבוד בעיר אלמא אטא.
- כ"ד במנחם אב תר"ט - ר' משה מייזליש, חסיד של אדמו"ר הזקן.
- י"ז במנחם אב תש"פ - עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - חודש מנחם אב
- תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
- ט"ו באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
הערות שוליים
- ↑ ראו במכתב שנדפס כהוספה לקובץ 'התוועדות' שבת פרשת בלק תשע"ח בהוצאת ועד הנחות בלה"ק, שהרבי כינה ימים אלו בשם "ימים השמחים".