רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ מלובלין (ה'תק"ה - ט' באב ה'תקע"ה), מגדולי האדמורי"ם בדורו.

נולד לאביו רבי אברהם אליעזר בשנת תק"ה, בעיר שברשין. ר' אברהם אליעזר היה צאצא למשפחה שמוצאה בספרד, אשר התיישבה שנים רבות קודם לכן בעיירה הורז'וביצה (Horovic) שבבוהמיה ומכאן נגזר שמה של המשפחה.[1],

בצעירותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג, ומונה על ידו לשמש בתפקיד שומר, להזכירו בעת שנדמה לו כי רבו מתעמק יותר מדי בעמקות התורה, ולהזכירו דבקות ה'. רבי יעקב יצחק העיד כי מעולם לא נזקק להזכירו.

הסתופף בצעירותו בצילו של המגיד ממזריטש. על כך סיפר אדמו"ר הזקן: מנהגו היה שמדי ערב שבת היה מולח לעצמו חתיכת דג במלח, באמרו שמנהגו למלוח בערב שבת את הדגים שאוכל בשבת. לפליאת התלמידים כיצד יגיע הדג אליו דווקא, לא הגיב מאומה. אדמו"ר הזקן עשה לעצמו סימן בדג, לראות כיצד יפול דבר.

בסעודת שבת נפלה חתיכת הדג בחלקו של אחד מהחסידים שישב סמוך לרבי יעקב יצחק. לפתע תקפתו קדחת, ולא יכול היה לאכול את הדג, מסרו לרבי יעקב יצחק שישב לידו. אז הבין אדמו"ר הזקן, כי רבי יעקב יצחק הינו אדם גדול[2].

לאחר פטירת המגיד ממזריטש קיבל את רבנותו של רבי אלימלך מליז'נסק יחד עם רבים מתלמידי המגיד. לאחר פטירתו של רבי אלימלך מינו רבים מתלמידיו לממשיך הדרך את רבי יעקב יצחק.

תלמידיו

ספריו

  • זאת זכרון.
  • זכרון זאת.
  • דברי אמת.
  • חידושים על הש"ס.

הערות שוליים

  1. מי צדיק.
  2. הרב שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים (תורה), עמ' 141.