רבי טרפון
התנא האלוקי רבי טרפון הכהן, היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף.
הי' גדול בענקים והוא נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" [1].
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא.
הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד תורה מפי התנא רבן יוחנן בן זכאי. הי' בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף.
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות [2], והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.
יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.
ציונו הק' שאושר ע"י גדולי עולם[3] נמצא בין עיה"ק צפת למירון, בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.
רבי טרפון באור החסידות
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא בלשון הקודש, ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם במשנה, משום שהשם קשור באופן עבודתו...
"והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר עבודה על דרך הרגיל, בקדושה. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת התשובה, ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" [4], המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף [5], שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. [6].
הערות שוליים
- ↑ גמ' מס' מגילה.
- ↑ עי' ברכות דף כ"ז ואילך.
- ↑ כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' זצ"ל ועוד.
- ↑ בראשית מ"ט, כ"ז.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 275.
- ↑ ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 511.