אריה
מכבי🫶 הפועל
ענינו
פני אריה הוא אחד מן חיות הקודש הנושא את המרכבה, וענינו הוא עבודתו בבחינת אהבה. שאריה הוא אותיות ראיה, שהוא ענין של התקרבות בדרך חיבה. ולכן היה פני אריה לכיוון דרום, שענין דרום הוא ספירת החסד. ואף בארבעת הדגלים, המכוונים כנגד ארבעה חיות שבמרכבה, מכוון כנגד דגל מחנה ראובן, שאף הוא בבחינה אהבה. עוד מבואר שראיה הוא ענין החכמה, והוא מתלבש בימין במידת החסד.
פני אריה שבמרכבה דעשיה הוא מקור לכל החיות של עולם הזה. ומבואר, שמצד מעלתו הגבוהה של פני אריה, שפני אריה אל הימין גבוה יותר מפני שור שאל שמאל, משום כך דווקא מתלבש למטה באריה, שהוא חיה טמאה. שמצד מעלתו לא היה יכול לירד כל כך, מה שאין כן בפני שור, שמהם נמשך שור שהוא חיה טהורה.
פני אריה שבמרכבה הוא אריה דאכיל קורבנין, שבזמן בית המקדש היה יורד ומעלה את הקרבן. הפסוק "פני אריה אל הימין" המוזכר במרכבה, מוזכר רבות בספרי החסידות, ומפורשים בו פירושים רבים.
אהבה ויראה
- כנסת ישראל נקראת בשם "תבל", מכיון שתבל הוא בגימטריא ב' פעמים אריה. אריה רומז על בחינת האהבה וכנאמר בפסוק "פני האריה אל הימין", וכן רומז על בחינת היראה - שכן הוא גם כן אותיות יראה. על ידי שתי בחינות אלו שהם ביטול היש, היא נעשית כלי ראוי, ונקראת "ארץ חפץ".[1]
אודות כך מסופר כי כאשר הלך הבעל שם טוב ביער, שאג לנגדו אריה. הבעל שם טוב התבונן בכך שאריה אותיות יראה, והתעטף ביראה עילאה וכך ניגש להתפלל מנחה, ובסיימו להתפלל, מצא את האריה קרוע לגזרים[2].
את הפסוק "פני אריה אל הימין" מפרש אדמו"ר הצמח צדק: אריה הוא אותיות ראיה, שיהיה בבחינת "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - ידיעת האלוקות בבחינת גילוי ולא ידיעה בעלמא, ועל ידי כך - "אל הימין" - מעורר את בחינת האהבה הרמוזה בימין[3]. על ידי ההתבוננות של אריה - האהבה הנרמזת ב"אל הימין", על ידי כך נמשכת בחינת הגבורה, שהרי אריה הוא בגימטריא גבורה, ועל ידה מתגבר האדם על תאוות נפש הבהמית שלו ומגרשם וזאת על ידי כח הגבורה הנמשך מהבינה.[4].
במעשה הקרבנות יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה.