רימון
הרימון הוא אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל ונוהגים לאכלו בראש השנה.
בדברי חז"ל
חז"ל מתייחסים הרבה לגרגרים העסיסיים והמתוקים, שהם ריבוי חוכמה ומצוות. על היחס של רבי מאיר עם רבי אלישע בן אבויה (המכונה 'אחר'), נאמר בגמרא[1]: "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק" - שלמד ממנו רק את הדברים הטובים.
את הפסוק "הנצו רימונים" מסבירה הגמרא[2]: "הנצו הרימונים - אלו בעלי תלמוד". במקום נוסף נאמר[3]: "הנצו הרימונים - אלו התינוקות שיושבים ועוסקים בתורה, ויושבים שורות-שורות כגרעיני רימונים".
ריש לקיש מסביר את הפסוק "כפלח הרימון רקתך"[4]: "אל תקרי "רַקתך" אלא "רֵיקתך", שאפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון".
אכילת רימון בראש השנה
מנהג ישראל לאכול רימון בראש השנה כסימן "שירבו זכויותינו כרימון", כלומר, כגרגירי רימון הרבים.
הערות שוליים
- ↑ מסכת חגיגה דף ט"ו עמוד ב'
- ↑ מסכת עירובין דף כ"א עמוד ב'
- ↑ שיר השירים רבה, ו'
- ↑ מסכת עירובין דף י"ט עמוד א'