ראש העין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ראש העין הוא ישוב שהוקם בסוף תשי"א. לפני שהוקם, היה מחנה עולים. מתשנ"ד הוכרזה באופן רשמי כעיר בישראל. השליח ביישוב מתשמ"ו הוא הרב בנימין עקיבא.

ראש העין

תבנית:בוט יישובים/2640

קובץ:אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות.jpg
אנדרטה משותפת להגנה ואצ"ל לנופלים בקרבות ראש העין במלחמת העצמאות
קובץ:PikiWiki Israel 10762 yemenite jewish heritage house in rosh- haayn.jpg
אחד הביתנים הבודדים שנשארו מהמחנה הצבאי הבריטי בראש העין משמש כיום כבית מורשת יהדות תימן
אגם הצלילים בראש העין
אגם הצלילים בראש העין
כיכר התווים בראש העין
כיכר התווים בראש העין
גבעת טל וסביבותיה
גבעת טל וסביבותיה
שכונת גבעת הסלעים
שכונת גבעת הסלעים
קובץ:ראש העין מזרח מהאוויר 02.jpg
מבט מהאוויר של ראש העין מזרח, 2017
קובץ:Afek059.jpg
מראה העיר מכיוון מגדל אפק
קובץ:Afek074.jpg
שכונותיה המזרחיות של העיר מתל אפק
קובץ:War memorial in Rosh Haa'yin, Israel.jpg
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בראש העין
קובץ:Rosh HaAyin Forest076.jpg
תצפית ביער ראש העין לכיוון מזרח
קובץ:Rosh Ha'ayin Municipality.JPG
עיריית ראש העין

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר במחוז המרכז בישראל. העיר שוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון. ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא נחל הירקון (ראס-ראש, (מקור), עין- מזרקה, מעיין). ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון. בראשות העיר עומד תא"ל במיל' שלום בן משה.

ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת 2023 אוכלוסייתה עומדת על 74,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.



השם 'ראש העין' נגזר ממעינות קדומים העוברים בפאתי העיר. העיר הוקמה בשנת תש"ט, לאחר מלחמת השחרור, על שטח של בסיס בריטי נטוש מימי המנדט. תושביה הראשונים של העיר היו עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ במבצע 'כנפי נשרים' בשנים תש"ט תש"י.


ראש העין שוכנת כ - 26 ק"מ מזרחית לתל אביב, על גבעות בגובה 200 מטר על פני המים. שטח השיפוט שלה משתרע על שלושים אלפ דונם. מיקומה האסטרטגי, בסמוך לים התיכון ועל אם הדרך בין יפו לירושלים, הקנה לעיר עוד בימי קדם חשיבות. סביב העיר התנהלו קרבות בין ישראל לפלישטים.


ב30 לנובמבר 1947, פרעו תושבי עדן המוסלמים פרעות קשות ביהודי העיר, זאת לאחר החלטת האו"ם בדבר חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית. בפרעות הפכו היהודים לפליטי חרב. לא פלא איפוא שלאחר קום המדינה החלה תנועת יציאה המונית לארץ ישראל. גל של התלהבות ספונטנית הציף את יהודי תימן. ממחנה העולים ע"ש שייח עותמן הסמוך לעדן, יצאו גאולי תימן. בחדשי הקיץ של תש"ח עלו ארצה כחמישים אלף מיהודי תימן. בכך תמה למעשה גלות יהודי תימן. רוב העולים הגיעו למחנות העלייה שהוקמו על שרידי מחנות צבא בריתיים בראש העין, בית נאבללה וכפר סירקין. עד תשי"א היה מחנה האוהלים ליד חסות הסוכנות היהודית, ובסוף שנה זו הפכה ראש העין ליישוב קבע שנוהל על ידי התושבים, והוקם ועד מקומי. בשנת תשי"ד מינה שר הפנים מועצה ממונה שכיהנה תקופה קצרה, ושנה לאחר מכן נערכו בחירות לרשות המקומית, ששמה נקרא 'ראש העין'.

בית חב"ד

שלוחי הרבי לעיר










הרב עקיבא (משמאל), עם ראש העיר