אהרון אליהו גרשוני
הרב אהרן אליהו גרשוני (א.א. גרשוני) (תרע"א - ?) היה חסיד חב"ד, סופר, וחוקר יהדות רוסיה.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"א לר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה רומנוב. בעודו ילד צעיר התייתם מאביו. בין השנים תרפ"ה - תרצ"א למד בישיבות המחתרתיות של תומכי תמימים, שביניהם הישיבה בקרמנצ'וג. נישא למרת חנה רחל בת הרב ישראל פנחס שרייבר[1].
לאחר תקופה[דרושה הבהרה]עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת 'סלמה' בתל אביו. בשל הצורך בחינוך תורני לילדיו, עברו לגור בבני ברק.
הוא החל לכתוב תחת שם העט 'א.א. גרשוני'(עקב החשש שמא יבולע לאחיותיו שנשארו בברית המועצות, בגלל כתיבתו הספרותית על סבלם של היהודים בברית המועצות) כשבכך רומז לשמו של אביו- ישראל גרשון. שם זה נוסף לימים לשם משפחתו בנוסף לשם רומנוב.
לפרנסתו עבד בארץ כמורה. היה מוסר מידי שבוע שיעורים בחסידות.
בשנות היו"דים החל בכתיבת סדרת ספרים שתסקור את חיי היהודים בברית המועצות. הוא שלח להרבי מכתב בו ביקש ממנו שישלח לו חומרים על יהדות ברית המועצות. הרבי השיב לו שאין אצלו עדיין חומר מסודר שהוא יכול לשלוח לו, ובנוסף הציע לו שהספר ימומן מכספי השילומים[2]. הרבי שלח לאחר מכן מכתב לאגודת חסידי חב"ד בארה"ק, בו ביקש מהם שישלחו לגרשוני חומרים בשביל הספר[3].
בשנת תשי"ג הוציא את הקובץ "התורה והמדינה והיהדות הדתית", בו נלחם ברעיון של הפרדת הדת מהמדינה.
ספריו
- קידוש השם - פרשיות מסירות נפש אצל יהודים בברית המועצות, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", תשנ"ה
- נגד הזרם - סיפורו של ר' אהרן חזן, מסכת גבורה יהודית, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי" (עורך שותף עם ר' אהרן חזן), תשמ"א
- דרכים לאמונה: פרקי הסברה והדרכה, בהוצאת "משאבים - מרכז ספרותי חברתי", תשמ"ה
- יהדות ברוסיה הסוביטית: לקורות רדיפות הדת, בהוצאת "מוסד רב קוק", תשכ"א
- התורה המדינה והיהדות הדתית, תשי"ג.
- יהודים ויהדות בברית המועצות - יהדות רוסיה מתקופת סטלין ועד הזמן האחרון, בהוצאת "פלדהיים", תש"ל
- רשפי אש דת, (עורך שותף עם רבי משה יחיאל הלוי עפשטיין מאוזורוב), תשל"ח
- מגבעות אשורנו - ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל / מכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, קה"ת, תשמ"א
- יהדות מבעד לסורג ובריח, משרד החינוך והתרבות - המחלקה לתרבות תורנית, תשל"ח
משפחתו
- אחיו, בן ציון גרשוני.
- בנו, גרשון גרשוני.
- בנו, ישראל פנחס גרשוני ע"ה בני ברק .
- בנו, יוסף יצחק גרשוני.
- בתו, מרים מלכה.
- בתו, רוחמה איטה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכונה פינייע ראקשיקער; תרנ"ב–תש"ג, היה שו"ב ומשפיע רוחני בישיבת תומכי תמימים בפולטבה. מבכירי תלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש שבליובאוויטש, עובד ומשכיל.
- ↑ אגרות קודש, כרך ט, אגרת ב'תתקסד.
- ↑ אגרות קודש, כרך י, אגרת ג'צ.