הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני אלו דינים שקיבלם משה רבינו מפי הגבורה בהר סיני כחלק מהתורה שבעל פה ומסרם לעם ישראל.
אדמו"ר הזקן מבאר, שבמובן הרחב יותר, נכללת כל התורה בהגדרה הלכה למשה מסיני. ובלשונו: "..כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו ב"ש אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא"[1].
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי המסופר בתורה, כשעלה משה למרום לקבל את התורה, הוא התעכב שם ארבעים יום. באותם הימים הקב"ה לימדו את התורה, ובכללה התורה שבעל פה. כפי שנאמר בפסוק[2]: "ואתנה לך את לוחות האבן את התורה ואת המצווה" והפירוש, "תורה" היא תורה שבכתב ו"המצווה" היא התורה שבעל פה[3].
אותם הלכות שנאמר עליהן שהן "הלכה למשה מסיני", הן אלו המקובלות בידינו דור אחר דור ורב מפי רב עד למשה רבינו ששמען בעל פה מפי הגבורה ומסרן לישראל.
הלכות אלו אין להם רמז גלוי בתורה, ואי אפשר ללמוד אותם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן או בדרך סברא[4] זאת בשונה משאר התורה שבעל פה שאפשר ללומדה בי"ג המידות וכיוצא בזה.