יוסף חיים מבגדד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף חיים מבגדד
לידה כ"ז אב תקצ"ה
פטירה י"ג אלול תרס"ט
תפקידים נוספים פוסק, רבה של בגדד

רבי יוסף חיים מבגדד מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) מכונה ריש גלותא דבבל וכן רשכבה"ג ופארה ותפארת עדות המזרח ויהדות ספרד.

הספר "בן איש חי" בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב בני ברק
ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ"ב חסיד חב"ד תושב העיר חברון הרב יצחק נאה בר רבי אברהם חיים נאה בעל השיעורים

תולדות חיים

נולד בבגדד כ"ז אב תקצ"ה בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).

לאחר פטירת אביו ביום ז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום י"ג באלול ה'תרס"ט הוא נפטר.

קשריו עם רבותינו נשיאינו

[1]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי נהג מדי פעם להתעניין בהנהגותיו של בעל ה'בן איש חי' מבגדד, הרב עובדיה יוסף הראשון לציון זצ"ל סיפר לרב יהושע מונדשייין על כך שה'בן איש חי' פרסם את רבינו הזקן בין גדולי פוסקי יהדות ספרד

בהזדמנות נכנס יהודי לרבי ל'יחידות' במהלכה סח כי סבו שימש כשוחט אצל ה'בן איש חי'. הרבי חקר אותו על פרטים ומנהגים [בבגדד בכלל ובמיוחד] אצל ה'בן איש חי' והייתה ניכרת התעניינות מיוחדת – פרט זה נחשף בעבודת חקר שהתפרסמה ב'התקשרות' (גליון ש"פ ויחי תשפ"א, א'שפ עמודים 9-14 במדור 'ניצוצי רבי').

הרה"ג ר' מרדכי מנשה לאופר שליח הרבי ורב רובע י"א באשדוד הוסיף פרט מדהים:

בשעתו, בשנת תשד"מ, לקראת הדפסת הספר 'תורת חב"ד – ביבליוגרפיה – שולחן ערוך אדמו"ר הזקן' שהרבי יזם את הוצאתו-לאור דרבן והמריץ שוחח העורך איש הספר הרב יהושע מונדשיין ז"ל עם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שאמר לו כי ה'בן איש חי' הוא שפרסם את שולחן עורך רבינו הזקן בין הפוסקים גדולי ספרד. הדברים הופיעו במבוא לספר שהרבי נהנה מאד כשקרא אותו כידוע! (הדברים התגלו ב'יחידות' של שנת תשד"מ).

והנה ראו זה פלא פלאות, שיש כאן השגחה פרטית מיוחדת:

מי שהדפיס את ה'בן איש חי' מהדורה שלישית הוא לא אחר מאשר בן המשפחה החב"דית מחברון רבי יצחק נאה אחיו של רבי אברהם חיים נאה בעל 'קצות השולחן' שכל חייו עמל לפרסום תורתו ופסקיו של רבינו הזקן!

למרות שנכדו של ה'בן איש חי' הרב דוד חיים סירב כעשרים שנה לאפשר את הדפסת הספר (שחלקו השני נדפס בשנת תער"ב, מהדורה שניה של הכרך הראשון נדפסה בתרס"ד). והסירוב היה "מפני טעמים כמוסים", הרי כאשר פנה אליו הרב יצחק נאה נעתר לבקשתו כפי שהוא כותב בעצמו "וביקש רשות ממני... להדפיס את הספר על הוצאותיו הוא, (ו) נעתרתי לבקשתו... ומקרב לבבי אברך את הרה"ג הרב יצחק נאה הנ"ל שחפץ ה' בידו יצלח, להוציא מחשבתו הטובה הזו לפועל וזכות מרן מורי זקני הגאון המחבר תגן עליו לראות פרי טוב בעמלו".

הדבר צויין גם בעמוד השער של הספר: "הספר הקדוש הזה נדפס כבר פעמיים ובמשך זמן קצר כלה מן השוק ואינו בנמצא והנו נדרש לרבים על-כן נתעוררתי להדפיסו פעם שלישית להמציאו לעם סגולה המו"ל יצחק בהרב הגאון מוהר"ר מנחם מענדל נאה שליט"א (עמוד השער והנתונים מופיעים בספר 'נודע בשיעורים' שהוציאה משפחת נאה בעריכת החוקר החסידי ר' שניאור ברגר הי"ו, עמודים 364-365) ראה במאמרו של שלום לאופר (שלום לאופר| יום ח' אלול ה׳תשפ״ב 04.09.2022).

בתורת רבותינו נשיאינו

הבן איש חי[2] כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו[3] שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[4], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[5] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[6]. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב[7].

בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[8], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[9].

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[10].

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[11].

ספריו

חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד[12]:

  • בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה[13].
  • עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
  • בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
  • בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
  • לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
  • נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

פיוטיו

הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט בר יוחאי שחיברו רבי שמעון בן לביא רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.

לקריאה נוספת

  • הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.


הערות שוליים

  1. הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'
  2. בפרשת ויקהל אות י"ג.
  3. שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.
  4. אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
  5. התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
  6. באתר חב"ד
  7. https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].
  8. התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
  9. התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242
  10. למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
  11. בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
  12. ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים
  13. הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.