פרשת כי תצא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

e

הפרשה בקצרה

הקדמה - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של מצוות השייכות למצבים שונים בחיי היהודי.

  • ראשון - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא למלחמה ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.
  • שני - במקרה בו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.
  • שלישי - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש שעטנז (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים בבית דין יהודי, כיון שללא כך הנישואין הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.
  • רביעי - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון שהקב"ה נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.
  • חמישי - התורה מפרטת את הדינים לגירושין. ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.
  • שישי - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מלשון הרע.
  • שביעי - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מששת הזכירות: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים