ניגון ניע זשוריצי כלופצ'י

הניגון ניע ז'וריצי כלופצי הינו ניגון נלהב עוד מזמן החסידים הראשונים בימי אדמו"ר האמצעי.^[1] ניגון זה מביע התקשרות עצומה של החסידים לרבם והיו מנגנים בזמן ההליכה והנסיעה לליובאוויטש. התבטא אדמו"ר הרש"ב על הניגון: "בניגון זה משתקפת ההתרוממות של חסידי אדמו"ר האמצעי".

מילות השיר הם (אוקראינית):

"ניֶע זשוּריצי כלאָפּצי, טשטאָ ס נאַמי בּוּדיעֶט מי פּאַיעֶדעֶם דאָ קאַרטשאַנקע טאַם אי וואָדקאַ בּוּדיעֶט"

(= אל תתייאשו נערים, מה יהיה איתנו אנחנו נגיע לפונדק ושם יהיה - משקה).

הרבי^[2] ביאר שתוכן הדברים – ביטוי ההשתוקקות והתקווה של חסידים לבוא אל הרבי ולשמוע חסידות, שלכן, גם כאשר נמצאים בדרך, הנה למרות טלטול וקשיי הדרך (ריבוי הגשמים וכיו"ב) – אין מקום לדאגה, מצד התקווה והבטחון שתיכף באים אל הרבי, ושם יהי' "משקה" – לרוות את הצמאון האמיתי לדבר ה', באר מים חיים, דברי אלקים חיים.

וכן הוא גם בנוגע לכללות מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות – שלמרות חשכת הגלות, אין מקום לדאגה כו', כיון שישנה הבטחת הקב"ה אשר גלה דברו ע"י עבדיו הנביאים, נשיאי הדור בכל דור ודור, שבודאי באים להמטרה והתכלית – מחוז חפצם – של כללות העבודה, בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי' שלימות הגילוי דמקור מים חיים, א"ס האמיתי.

ובכח זה נעשית כללות העבודה דזמן הגלות באופן של הליכה בעילוי אחר עילוי מתוך שמחה וטוב לבב.

ניגון זה הוא ניגון קי"א בספר הניגונים.