שניאור זלמן אהרן שניאורסון

רבי שניאור זלמן אהרן נולד בי"ט תמוז תרי"ח לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. הוא נקרא על שמו של אדמו"ר הזקן ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד אהרן אלכסנדרוב משקלוב.

אדמו"ר הצמח צדק נהג בעת הברית מילה של נכדיו לקרוא להם גם בראשי תיבות. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי החסידים.

כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לרבי ישראל נח (בן הצמח צדק) שיקח את הרז"א לחתן לביתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיטד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"

הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד".

באחת ההתוועדויות אמר אדמו"ר הריי"צ על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתיסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל יסורים היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזר לבעל היסורים".

לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהר"ש, סרב הרז"א לקבל על עתמו את הנשיאות. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למעל כלל ישראל.

הרז"א הסתלק בי"א חשוון תרס"ט בהיותו בן חמישים ואחד. לפני הסתלקותו שרף במו ידיו את דברי התורה הרבים שכתב במשך ימי חייו, הניח את האפר בשקית קטנה וצוה להניח את השקית בקברו.

מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.