חיים כבש
ר' חיים כבש (תרמ"ט – כ"ד אייר תש"ג) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שכיהן כרב העיר יוחוביץ', ועסק בהקמת מקוואות טהרה וחיידרים בעיר ובסביבותיה.
תולדות חיים
ר' חיים כבש נולד לאביו ר' אשר בעיירה וויעטקא בשנת תרמ"ט.
בנערותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ובהגיעו לגיל נישואין נשא את בתו של ר' יצחק מווילייקא – נכדו של רבי שלמה חיים מקוידנוב. זוגתו בת שבע הייתה קרובת משפחה של הרבנית שטערנא שרה וזכה שאדמו"ר הרש"ב ישמש כמסדר קידושין בחתונתו ברוסטוב.
בשנת תרפ"ו התמנה לכהן כרב העיר יוכאוויטש, ועסק בבניית מקוואות והקמת חדרים, הן ביוכאוויטש עצמה והן בסביבותיה.
בסביבות שנת תרצ"ג קבע את מגוריו בנעוול וכאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה והצטרף לקהילת החסידים שהתהוותה בסמרקנד, שם נפטר מרעב וממחלות ביום כ"ד אייר תש"ג בגיל 54.
הוא נותר ערירי ממשפחתו. בנו יצחק החזיר את נשמתו זמן קצר לפני אביו מפאת הרעב.
חסידי חב"ד הביאו אותו לקבר ישראל בבית העלמין בסמרקנד. הממונה על עזבונו היה ר' אבא פליסקין.
החסיד ר' מאיר איטקין, קנה בסכום גדול את חפצי הקודש שהיו בידי ר' חיים מקדושי עליון. בתוכם היו כלים שאשתו קיבלה בירושה, וביניהם כף בה השתמש הבעל שם טוב, וכוס של ר' מרדכי מלכוביץ', ור' מאיר שלח חפצים אלו לאדמו"ר הריי"צ כשיצאו מרוסיה לצרפת. מי שהביא את החפצים היה לא אחר מאשר הרבי, ביקר בצרפת כשבא על מנת ללוות את אמו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית. כשהגיע הרבי לניו יורק, מסר את החפצים לחותנו, אדמו"ר מוהריי"צ.
הרב שלום דובער לוין, הספרן הראשי של ספריית הרבי, כותב[1]: "בשעתו הראיתי לר' מאיר אטקין ע"ה את הכלים שהגיעו לספרייה מעזבונו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, לראות אם יכיר את הכף ואת הכוס הנזכרים. ולא מצאם". יחד עם זאת נמצא בספרייה כלי נוסף, שעל פי המסורת גם הוא נשאר מעזבונו של ר' חיים כבש, וגם הוא כלי שהשתמש בו הבעש"ט. המדובר בקומקום קטן שהובא לרבי לערך בשנת תש"ל ע"י ר' ישראל פויזנער מקלימאוויטש.
- ↑ "מבית הגנזים", חפצים, מעזבונו של הרב חיים כבש