מרדכי מנשכיז
הרב מרדכי מנשכיז (תק"ב - ח' ניסן תק"ס) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
תולדות חיים
נולד בנסכיז' בשנת ה'תק"ב לגיטל ורבי דובער מטולצ'ין[1] (סופר ומזכיר בוועד ארבע ארצות), היה תלמידו המובהק של המגיד מזלאטשוב ויחדיו נסעו למגיד ממעזריטש. לאחר נישואיו התגורר בסמוך לחותנו בלשנוב שבאוסטריה ועם הימים נתמנה לאב"ד בעיר. שימש ברבנות גם בקובל (קוואלא) ובלודמיר ובשנת ה'תקמ"ט נתמנה לרבה של נסכיז' עיר מולדתו ושם נהג באדמורו"ת. נודע כבעל מופת גדול ומופתיו העל טבעים הסעירו את דורו[2]. צדיקי דורו הפליגו בשבחו, החוזה מלובלין אמר שהכריזו בשמים שרבי מרדכי מנשכיז הוא בלתי לה' לבדו (הכוונה עובד את ה' בלי שום אינטרס אישי כלל)[3]. כמו כן הוא התפרסם בגדלותו בתורה ועסק גם בהתרת עגונות.
שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש בפולין, ובעקבות המחלוקת שהתפתחה בין מנהיגי החסידות ברוסיה ופולין סביב יעילותה של מערכת הגבייה והחלוקה, הקים בשנת תקנ"ו (1796) את "כולל ווהלין" ביחד עם החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ והאוהב ישראל מאפטא.
נפטר בנסכיז' בח' בניסן ה'תק"ס ושם נטמן. בנו הצעיר רבי יצחק מילא את מקומו בנסכיז'.
קישורים חיצוניים
- ספרו "רשפי אש" באתר היברובוקס.