ישראל קוגל
נולד בדוקשיץ בסביבות שנת תרנ"ח לאביו ר' חיים יצחק ולאמו מרת ציפורה קוגל[1].
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת מירל (מרים), בת החסיד ר' מנחם מענדל דייטש ומרת הינדה.
לאחר החתונה התגורר בחרקוב.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, ברח כמו רבים מהחסידים הרחק מהחזית לעומק רוסיה, וכאשר הסתיימה המלחמה ניצל את האפשרות כמו חסידים רבים להבריח את הגבול לפולין באמצעות זהות בדויה במבצע שכונה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו', ולאחר תקופת מעבר עלה בברכת אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד.
התמחה כמודד מקצועי, ובהיותו מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד, היה הממונה על איחוד וחלוקה מחדש של קרקעות (פרצלציה) היישוב והסדרתם בטאבו.
נפטר בכ"ג אדר תשל"ח, ועל פי צוואתו המפורשת, נטמן בבית העלמין בני ברק, כדי לוודא שבני המשפחה יוכלו תמיד לעלות ולהתפלל בקברו, מבלי לחשוש מהמצב הבטחוני.
משפחתו
- בנו, ר' יוסף קוגל
- בתו, מרת דבורה
- בנו, ר' נתן צבי קוגל
- בנו, ר' חיים יצחק קוגל
- בתו מרת צילה ציפורה, רעיית ר' מאיר בוסטומסקי
הערות שוליים
- ↑ ראו הכרטיס שלו בספר החסידים.