פנחס מקוריץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי פנחס שפירא (מכונה ר' פנחס מקוריץ) נולד בשקלוב בשנת תפ"ו, לאביו רבי אברהם אבא, נצר ממשפחת רבי נתן שפירא, בעל "מגלה עמוקות". ר' פנחס בצעירותו התנגד בחריפות לתורת החסידות.

עקב סיבות מסוימות עברה משפחתו לפלך ווהלין החסידי. אביו שהיה מתנגד החל להכיר את החסידות מקרוב, והפך להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב. הבן הלך בעקבות אביו, והפך לאחד החסידים הידועים מאותה תקופה.

רבי פנחס ישב זמן ממושך בקוריץ. אחר כך התיישב באוסטראה.

תורתו

ספרים לא נשארו ממנו. לפי המסורת שרד ספר גדול שכתב בכתב ידו, אולם קבלה הייתה בידי צאצאי רבי פנחס, המדפיסים הנודעים מסלאוויטא, שלא להדפיס את הספר.

קטעים ושברי-רעיונות ידועים מתורתו נדפסו כנספחים בספרים:

א) לקוטים של ר' פנחס ב"נר ישראל" להמגיד מקוזניץ. נדפסו כקונטרס מיוחד "לקוטי שושנים" (טשרנוביץ תרי"ח)

ב) בספר "נופת צופים", לבוב תרכ"ה. נדפס כקונטרס מיוחד בשם "דברים נחמדים" (טשרנוביץ תרי"ח); בקובץ "גאולת ישראל" (לבוב תרכ"ד).

עיקרי תורתו מכונסים בספר "מדרש פנחס" ח"א - וורשה תרל"ו; ח"ב - לובלין תר"ס ובספר "מדרש פנחס החדש" - וורשה תר"ע.

בשנת תקנ"א עזב רבי פנחס את אוסטראה על מנת לעלות לארץ ישראל, אולם בדרכו התעכב בשיפיטובקה, בה חלה ונפטר בי' אלול.