חסידות ביאלא
חסידות ביאלא, היא חסידות-בת של שושלת פשיסחא.
השושלת
תחילתה של השושלת ביהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין. לאחר פטירתו הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש. לאחר מכן המשיכו את דרכו בניו של רבי ירחמיאל, וביניהם רבי נתן דוד משידלובצא - שבנו הראשון היה רבי יעקב יצחק מביאלא, הדברי בינה, הוא היה האדמו"ר הראשון שנקרא בשם ביאלא והתחיל את השושלת, המבוססת למעשה גם על שיטת פשיסחא, אך יותר מכך על שיטת חותנו רבי יהושע מאוסטרובא ואבי חותנו רבי שלמה מלענטשנא - תלמיד היהודי הקדוש.
בנו הצעיר של רבי יעקב יצחק היה רבי ירחמיאל צבי מביאלא, שנפטר כשנה לאחר התמנותו לאדמו"ר. מיד לאחר מכן נתמנה בנו הגדול רבי יחיאל יהושע מביאלא להמשיך את שושלת ביאלא. הוא כיהן כעשרים שנה אדמו"ר בפולין, אחר בפרוץ המלחמה ברח לרוסיה. לאחר שנות סבל ונדודים חזר מרוסיה לארץ ישראל, שם פתח את בית מדרשו בתל אביב. לאחר מספר שנים ובעקבות מעשה שהיה (שריפה באחד מבתי מדרשיו) עבר לירושלים.
רבי יחיאל יהושע עמד בקשר של מכתבים עם הרבי,[1], ועוד.
לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע בכ"א שבט תשמ"ב, מינו את בנו הצעיר רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון להמשיך את מקומו. לאחר כחצי שנה נתמנה גם בנו רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק, ולאחר תקופה נוספת נתמנו גם שני בניו רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא, ורבי יעקב יצחק רבינוביץ מביאלא רמת אהרן. שניהם הגיעו לרבי בחלוקת הדולרים ועמדו עמו בקשר.
לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא, הוכתר בכור בניו רבי רבי אלימלך מביאלא פשיסחא שגר בחיפה להמשיך את מקומו. את בית מדרשו פתח בעיר אשדוד.
צעיר בניו רבי משה, ממשיך לכהן כרב בית המדרש בבית מדרשו של אביו בהר נוף. רבי משה השתתף באירוע י"א ניסן בשנת תשס"ה.
רבי אלימלך רבינוביץ
רבי אלימלך נולד לאביו רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא - פשיסחא. לאחר פטירת אביו מונה לאדמו"ר מביאלא פשיסחא, ופתח את בית מדרשו באשדוד.
רבי אלימלך בא יחד עם אביו לרבי בשנת תש"ן. כמו כן, השתתף בהתוועדות י"ט כסליו בישיבת חב"ד חיפה[2].