אור נגה

אור נגה הוא ביטוי הנושא משמעות כפולה והפכית: לעיתים הכוונה היא לאור נמוך כפי שהוא יורד להאיר את החושך, ואור זה הוא למטה אפילו מאור סתם, ולעיתים הכוונה למעליותא, לאור חזק ביותר כמו אור השמש בצהריים שהוא בשיא התוקף, והוא בחינה גבוהה ונעלית מאוד, ועליו אמרו חז"ל ש'אור נגה' הוא האור שנברא ביום הראשון.

אור נגה העליון

בטעם שהאור העליון של נגה נקרא בשם זה, מובאים בחסידות שלושה טעמים:

• 'נוגה' היא בחינת נעלית מאוד בקדושה, והאור שלה נקרא בשם 'אור נגה העליון'.
• כיון שאור זה נמשך על ידי הבירור של קליפת נגה והפיכת החשך לאור.
• כיון שאור זה מאיר גם בהיכל נוגה דבריאה.

אור זה שייך לבחינת המלכות, כיון ש'נגה' הוא הירח, והירח שייך לבחינת המלכות שאין לה אור משל עצמה וכל האור שלה הוא מה שמקבלת ממה שלמעלה ממנה, כמו הירח שאין לו אור עצמי רק מה שמקבל מהשמש.

בבחינות שלמעלה, אור זה הוא בכתר העליון בבחינת לבנונית דגלגלתא שלמעלה מבחינת שערות, בחינת כתר שבכתר שמאיר בו יסוד דעתיק (ושייך גם למידת הנצח), ולמעלה יותר - בחינת קו וחוט שנמשך מבחינת האור שלפני הצמצום.

אור נגה התחתון

אור נגה התחתון, הוא מלשון 'והשם יגיה חשכי', שמאיר את החושך, והאור כפי שהוא נמשך להאיר את החושך הוא נמוך יותר מהאור כמו שהוא מצד עצמו.

טעם נוסף לשם זה, הוא כיון שאור זה שמאיר את החושך הוא בבחינת מציאות, בליטה והרגשה, ולכן נקרא בשם נוגה בדומה ללשון 'ההוגה את השם באותיותיו', וענין זה קשור גם לטעם הראשון שמכיון שמאיר את החושך לכן יש בו הרגשה ומציאות (בדומה לאור הנר שדווקא כשמאיר את הלילה ניכר ומורגש יותר מאשר כשדולק בצהריים).

קישורים חיצוניים

• אור נגה, ספר הערכים חב"ד, חלק ג' עמוד תע ואילך