גשמיות
גשמיות, היא כינוי לנברא שיש בו הסתר אלוקי; למרות שהדברים הגשמיים הם דבר ה' וחיותם ממנו, אין הדבר נראה לעיניים. הסתר זה הוא רק מצד המקבל, אך לא מצד המשפיע.
התהוות הגשמיות
כל הדברים גשמיים הם מאור ה', וחיותם בכל רגע ורגע על ידי מאמר ה' השופע בו, על ידי השתלשלות החיות מאותיות לשון הקודש ממדריגה למדריגה.[1]. ואין בריאתם בהשתלשלות מחכמה ועשרת הספירות, אלא מאור סובב כל עלמין המתפשט לממלא כל עלמין, כי מספירות רוחניות לא ימצא גשמיות כלל, אלא רק לנפש הברואים הגשמיים שהם ממלכות, והאור הסובב כל עלמין הוא המגביל את האותיות של עשרה ספירות, שיוגבלו בכלי, כי האור הסובב כל עלמין הוא הגורם לבחינת הגשמיות שהוא כלי מגביל לרוחניות[2].
מציאות הגשמיות היא שלא כדרך ההשתלשלות, לא רק בגשמיות הנראית לעיניים אלא גם במציאות הישות הקיימת בכל הספירות, ואין הפרש לגבי בחינת הארת הסובב בין התהוות יש בראשית דחכמה להתהוות יש הגשמיות דדצ"ח מן הרוחניות שנקרא סוף שמקיף לכולם בשוה ממש, מפני שההארה וההמשכה שמבחינת סובב זה אינה באה בבחינת התלבשות והשתלשלות כהתלבשות השכל במדות וכהאי גוונא אלא בבחינת סובב ומקיף מלמעלה בבחינת ההעלם והאין, וזה החשיבות של קיום מצוות מעשיות בדברים גשמיים, שעל ידי זה מעוררים את בחינת הסובב עצמה[3].
גשמיות של יהודי
גשמיות של יהודי הוא רוחניות, הקדוש ברוך הוא נותן לנו גשמיות, שנעשה מכך רוחניות. פעמים כשלרגע אין זה כך, יש לתת לקב"ה אפילו "מנחת עני" והוא נותן בשפע[4].
כך אמר גם רבינו הזקן[5]: ""ישראל גוי אחד בארץ" - עם ישראל גם בארציות העולם קשור עם ה' אחד. השם יתברך עושה מהרוחניות גשמיות, ועם ישראל עושה מהגשמיות רוחניות".
הערות שוליים
- ↑ שער היחוד והאמונה.
- ↑ אדמו"ר הזקן, תורה אור, מגלת אסתר, צב, ד
- ↑ אדמו"ר האמצעי, שערי אורה, שער הפורים, נה, א
- ↑ היום יום כ"ז טבת.
- ↑ מובא בהיום יום - כ"ז אלול.