אברהם שיינס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס, הי' מגאוני שקלאוו.

נולד לאביו ר' צבי, שהי' מגדולי ומחשובי המתנגדים.

ר' אברהם עצמו הי' מתנגד חריף מאד, וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בשקלוב[1].

על התנגדו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו...פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."[2].

בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את תיקון חצותלגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהי' מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות.{{הערת שוליים: על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. וע"כ נתלהב ליבו להתחבר לאנ"ש ולנסוע לרבינו"}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה [3], אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמצרות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.

פעם אחת הגיע אדמו"ר הזקן לקאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע הלילה על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו.

בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[4], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.

הם ישבו עליו שבעה, ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק[5], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דו"ד נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.

משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס[6], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.

כעבור זמן החליט לנסוע לאדמוה"ז, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק [7].


רבנו הזקן לקחו כחתן (בזוו"ש) לבתו הצדקנית הרבנית רחל נ"ע, והם התגוררו בליאזנא.

הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר[8].

ר' אברהם התחתן מחדש.


לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. "אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו הי' גם הוא מאנשי האסיפה" (ספר בית רבי)
  2. בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט בתהילים, אך לא נמצא מקור מוסמך לכך
  3. שנחשב אז ל'ספר של הכת'
  4. כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'
  5. ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות בספר בית רבי עמ' 118-ס'
  6. פרטי הוויכוחים בהרחבה - ספר בית רבי שם
  7. בן ר' העניך, ולאחר הווכיוח לא מי\חה ר' העניך בבנו, אלא אדרבא - עודדו וכו'
  8. החסיד ר' חיים מאיר הילמאן מעיד בבית רבי (ספר): "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)