יעקב ישראל קנייבסקי

הסטייפלר

הגאון הצדיק רבי יעקב ישראל קנייבסקי (המכונה הסטייפלר) זצ"ל הי' ראש ישיבת נובהרדוק בבני ברק ומנהיג הציבור הליטאי-מתנגדי בארץ הקודש, יחסיו עם חסידות חב"ד והרבי היו מורכבים, אוהדים אך מבקרים.

ביוגרפיה

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת תרנ"ח לאביו החסיד ר' חיים פרץ, חסידו של האדמו"ר ר' מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל, שהי' נכדו של אדמו"ר האמצעי ובנו של ר' מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של ר' מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי זי"ע, בעל בתו הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי). ר' מרדכי הי' הסנדק שלו..

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו זצ"ל, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו הרבנית מרת ברכה קנייבסקי ע"ה לישיבת נובהרדוק, למרות היותו מבית חסידי, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל בתורה ובעבודת ה' ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', והוא מונה ע"י ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר במסירות נפש על היהדות.

בשנת תרפ"ה פירסם את ספרו הראשון 'שערי תבונה' שעשה רעש בעולם התורני, בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי החסידות - הגה"ק רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה והגה"ח ר' מנחם זמבא, וכן של ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי.

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם עמד בראש ישיבת נובהארדאק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, ורבים ראו בו את מנהיג הציבור הליטאי.

נפטר בליל שבת קודש, כ"ג מנחם אב תשמ"ה.

אות בספר התורה - תש"ה

שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת בספריית חב"ד.

בשנת תש"ה רכש הסטייפלער אות בספר תורה של משיח, עליו הכריז אדמו"ר רהיי"צ באותה תקופה.

בנוסף לאות שרכש לעצמו, רכש גם אות נוספת, כפי הנראה לרעייתו.

האחראי על הרישום בארץ הקודש, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שמר את רשימת הקונים, בה מופיע גם הסטיייפלר עם שם אביו ואימו והמחיר אותו שילם, במשרדי כולל חב"ד. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער בספריית אגודת חסידי חב"ד.

הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר

בטרם צאתו של הרה"ח אוריאל צימר לאה"ק בראשית קיץ תשט"ז הטיל עליו הרבי ביחידות בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר להפצת המעיינות בהציבור החרדי. בין השאר אמר לו הרבי "יש לחזון איש גיס [הסטייפלר] שאומרים עליו שהוא ירא שמים וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד חסידות". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות.

אות בספר התורה של משיח - תש"ל

גם בשנת תש"ל קנה הסטייפלר אות בספר תורה של משיח.

הי' זה בחודש שבט. על מנת לסיים את הספר, יצא התמימים לזכות יהודים בקניית אותיות. בבני ברק החתימו יהודים התמימים קלונימוס קופצ'יק שי' ואליהו אריה פרידמן ע"ה.

הם סבבו בין בית כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבת פוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך לעבודה זרה, חשש ר"ק קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם ר"א פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית ע"ה פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר כידוע הי' כבד שמיעה והפני' אליו נעשתה בכתב.הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה הי', כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח – אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ס"ת שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם חסידים של הרבי שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא המשיח גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף".

איחלנו לו ערב טוב ופנינו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כ"כ הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם".

המטבע הובא לסטייפלר, שמו הוסף לרשימה.

במקום אחר כי בהדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של הרבי.

למען 'מיהו יהודי'

בזמן המאבק על מיהו יהודי חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גודלי תורה, על כרוז למען המאבק.

עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות

מכתבו של שך עליו חתום גם הסטייפלער

ימים אלו היו ימים סוערים, רבנים מסוימים בציבור הליטאי, וכמה נערים וסופרים נלחמו בחסידות וברבי.

הרב טוביה בלוי שעמד נגדם והחזיר מלחמה שערה, מעיד: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה בחסידות אך הוא נשאר לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כגרוז נגד תהלוכת ל"ג בעומר - בשנת תש"מ. עם זאת, יש מבני משפחתו הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

בשנת תשמ"ו היו שייחסו לו את הקמת היומון ית"ד נאמן.

עם הגרא"ח נאה

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, החזון איש, לבין הגאון ר' אברהם חיים נאה, עמד הסטייפלער למען גיסו ואף הו"ל ספר בשם 'שיעורין דאורייתא' לתקוף את שיעורים אלו.

הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו [ח"ב לקונט' "אבני צדק" שנדפס בסו"ס "שיעור מקוה"] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב ברוך נאה להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו".

עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין

הגאון החסיד ר' זלמן לייב אסטולין הי' מתפלל תקופה מסוימת בבית הכסנת של הסטייפלר. בתקופה זו, נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה.

שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר"ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה.

'המותר בפיך'

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלר על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אאמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו כי בנו, הגאון ר' חיים קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו .