ימי בין המצרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ימי בין המצרים, שהם בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נחשבים לימי דין. דיני אבל שונים נוהגים בימים אלו, - מלבד דיני האבל הקשורים לשעה באאב ולשבוע שחל בו, - ביניהם: איסור לישא נשים, ממעטים בשמחות, וכו'.

בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור.[1]

בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד בהלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.[2]

בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף בענינים של "ציון במשפט תפדה", דהיינו: להוסיף בלימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, ובצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות.

הערות שוליים