שבת הגדול

שבת הגדול הוא השבת שלפני חג הפסח.

השבת הגדול נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול^[1]. - במחזור ישן כת"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני ר"ה^[2]. וי"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יו"ט.

שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה^[3], לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות^[4].

בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים ^[5] וכן נוהגים (ודלא כמ"ש בשער הכולל).

מקורות

לקוטי טעמים ומנהגים

^ תוד"ה ואותו שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס תל
^ כתר שם טוב ח"ג
^ באה"ט סת"ל סק"א
^ שו"ע אדה"ז ס"ס ת"ל עיי"ש
^ שו"ע ס"ס ת"ל

[1] תוד"ה ואותו שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס תל

[2] כתר שם טוב ח"ג

[3] באה"ט סת"ל סק"א

[4] שו"ע אדה"ז ס"ס ת"ל עיי"ש

[5] שו"ע ס"ס ת"ל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]