סיום מסכת
סיום מסכת הוא דבר המשמח ביותר, ולכן נהגו לערוך סעודת סיום לכבוד סיום המסכת.
ישנו משא ומתן באחרונים אם סיום מסכת במשניות לבד נחשב לסיום מסכתא, כלומר עם קדיש, והאם נחשבת הסעודה לסעודת מצווה שאפשר לעורכה עם בשר גם בתשעת הימים.
ישנם המביאים ראיה מדברי הגמרא בשבת קיח ב מאמר אביי שאמר שכאשר ראה תלמיד חכם שסיים מסכתא ערך חג לחכמים, והרי א לא היה הגמרא. אך הרבי דוחה ראיה זו שהרי מכיןו שגם אז למדו את הפלפול הכתוב בגמרא.
הרבי מכריע גם לפי הדיעות שאי אפשר לערוך סיום על משניות, אך על סיום על כל ששה סדרי משנה, כבר נהגו ישראל לערוך סיום, ומנהג ישראל תורה.
נהגו בקרב חסידים, וכן נהגו בקרב חסידי חב"ד, לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים כדי לבטל את הענין של היפך השמחה על ידי פקודי ה' ישרים משמחי לב וכו'. הרבי הורה שמוטב לערוך סיומים על מסכתות קלות שאפשר להסביר לכל אחד ואחת, כמו מסכת מידות וכודומה.
נהגו לערוך סיום מסכת בערב פסח כדי להפטר מתענית בכורים המוטל על כל אחד. וכיו ןשענין הסיום הוא לתעניתף יש שנהגו לערוך סיום על מסכת תענית דווקא.
שבת הוא יום המסוגל לערוך סיום מסכת.
לשאלה אם אפשר לערוך סיום על מסכת בירושלמי, שיש שהסתפקו בכל מכיון שחסרים בה גמרות ואין על כל המסכת, הורה הרבי שמאין להמנע מכל כלל, שהרי אפילו על מסכתות משניות לבד יש שהקילו לערוך סיום, ויש שהקילו אפילו לערוך על פרק אחד בלבד סיום מסכת, וקל וחומר על מסכת שלימה בירושלמי.
שיחות הרבי בנושא
- עניין סיום מסכת ביום ההילולא, ואמירת ההדרן. התוועדויות תשמ"ב ח"ד עמ' 2016 (עמ' 270)
- האם אפשר לעשות סיום מסכת על משניות. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כב (עמ' 276)
- סיום על מסכת בירושלמי. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בערב פסח לתענית בכורים, על מס' תענית. שערי המועדים פסח ח"א עמ' רד (עמ' 193)
- סיום בתשעת הימים. שערי המועדים מנחם אב עמ' רנ (עמ' 45)
- שבת הוא יום מסוגל לעשות סיום מסכת. התוועדויות תשמ"ז ח"ב עמ' 300 (עמ' 297)