רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרבנית רבקה אשת כ"ק אדמו"ר המהר"ש (בזיווג שני), הייתה אחת הדמויות המשפיעות בחסידות חב"ד.
ימי קטנותה
נולדה לאבי' הרב אהרון אלכסנדרוב משקלוב ולאמה הרבנית חיה שרה, בתו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקצ"ג[1] או בי' מרחשוון תקצ"ה[2] בעיירה ליובאוויטש.
בכ"ד אייר תקצ"ז נפטר אבי' ר' אהרן אלכסנדרוב.
בצעירותה סיפרה לה אימה סיפורים רבים על רבותינו נשיאנו, ואף הביאה לה ספר הכתוב בכתב ידו של אבי' הכולל סיפורים ששמע[3].
בשנת תר"ג נישאה אימה לר '[אהרן זסלבסקי]] בן הרבנית פריידא, והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא הבתטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'[4].
בשנת תר"ו נפטרה גם אימה, וסבתה, הרבנית שיינא אספה אותה ואת אחותה צבי' גיטל וגידלה אותם בביתה.
נשואיה
ביום חופתה נכנסה אל חותנה, אדמו"ר הצמח צדק, וקיבלה את ברכתו לנישואיה. במעמד זה ביקש הרבי ממנה שגם היא תברך אותו.
הכלה עשתה כבקשתו והוסיפה: "אל תהי ברכת כלה הדיוט בעיניך".
לפני נישואיה בשנת תר"ט לבן דודה אדמו"ר המהר"ש, העניקה לה אמה שני ספרים נוספים כתובים בכתב ידו של אביה (ר' אהרון).
בשנת תרנ"ז, כאשר נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" הרבנית השגיחה בעצמה על הכנת האוכל. התעניינה בשלומו של כל בחור שלמד בישיבה ובמצבו בלימודים.
נכדה, אדמו"ר הריי"צ כותב כי הרבנית הייתה "בעלת שמועה" ונהגה לספר לו סיפורים רבים.
חלקה כבוד רב לבעלה. מסופר כי באחת הפעמים יצאה מחדרו ושיפולי שמלתה נתפסו בדלת. מחמת יראת הכבוד לבעלה לא רצתה לפתוח את הדלת ולהפריע לו, על-כן נשארה לעמוד מספר שעות ליד הדלת עד שאדמו"ר המהר"ש יצא מהחדר.
בערב כ"ט אלול תרמ"ג נכנס אדמו"ר המהר"ש אל הרבנית ואמר לה מילים אחדות. הרבנית הבינה כי באותה שנה יסתלק מהעולם ושאלה מה יהיה על הילדים הקטנים. אדמו"ר המהר"ש השיב: 'אני אעלה 32 מדרגות למעלה ואת תעלי 32 מדרגות למטה'. אלו היו 32 השנים שהרבנית המשיכה לחיות אחר הסתלקותו עד לחורף תרע"ד בו חלתה.
הסתלקותה
בשנותי' האחרונות סבלה רבות ממחלות קשות, ונסעה להירפא במקומות מרפא[5], וכל אותו הזמן דיברה שתסתלק בגיל שמונים, זאת כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירכה באריכות ימים, וכיוון שברכת צדיק לאריכות ימים היא לשמונים שנה, הרי שתסתלק בגיל שמונים[6].
ביום חמישי ט' שבט תרע"ד, לעת ערב, החלה לדבר ולספר רבות אודות חותנה אדמו"ר הצמח צדק ובעלה אדמו"ר המהר"ש.
במהלך הלילה שהה אדמו"ר הריי"צ ליד מיטתה, בד בבד, נשלח מברק מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להודיעו על המצב, כיוון שהי' אז מחוץ למדינה[7].
לעת בוקר של י' שבט תרע"ד, ביקשה מהרבי הריי"צ את הסידור, היא קראה קריאת שמע והתפללה תפילת שמונה עשרה, לאחר מכן הניחה את ידי' על ראש הרבי ואמרה "יישר כח פאר דער טרחה" [8] הרבי ניגש להניח את הסידור על מקומו, וכשחזר ראה שנפטרה[9]
לקריאה נוספת
- דברי ימי הרבנית רבקה מאת אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
משפחתה
בעלה: אדמו"ר המהר"ש
בניה:
בנותיה:
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום, הקריאה והקדושה, ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א), וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג
- ↑ רשימת דברי ימי הרבנית רבקה, וראה שם עמ' ד' הערה 9
- ↑ לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חיי' לאחר מכן (ראה ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ, קיץ ש"ת עמ' 170 ואילך)
- ↑ דברי ימי הרבנית רבקה, ועיין עוד בקובץ פרקים בתולדות חב"ד מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ בסיוון תרס"ב לריגא, בקיץ תרס"ג לדובלען ולריגא (יחד עם הרז"א), בשבט תרס"ד לבדיקת רופאים בחו"ל, בתמוז תרס"ה ליאנושפל, מתמוז תרס"ז ועד חשוון תרס"ח לדובלען ולריגא, ובתמוז תרס"ח שוב לדובלען. מאז לא איפשר לה מצב בריאותה לנסוע שוב.
- ↑ ספר הזכרונות - חלק ג'
- ↑ החסיד פרט זה שנוי במחלוקת בקרב החוקרים
- ↑ רשימות חוברת ה' עמ' 26.
- ↑ לגרסאות אחרות ראה זכרון לבני ישראל עמ' מ"ג, לקוטי סיפורים עמ' רכ"ה, ועוד. והגרסא דכאן עיקר.