הוי"ה (שם)
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום |
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא תמיד בשם זה, ולא רק כשמתלבש במידה פרטית מסויימת. ענינו הוא שבניגוד לשאר שבע השמות שאינם נמחקים שהם התגלות הקב"ה בכלים, למשל שם א"ל הוא ההתגלות של ה' בחסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה, שם הוי"ה הוא האור שמתלבש בכל מידה. בנוסף, שם הוי"ה הוא בבחינת השם של הכלי של מידת התפארת.
ענינו
שם הוי"ה הוא שמו המיוחד של הקב"ה, שנקרא הוא בשם זה לא רק בהתלבשותו במידה מסוימת, אלא תמיד נקרא בשם זה. וענינו הוא שהוא בבחינת השם של האורות. ששאר שבע שמות שאינם נמחקים הם בבחינת הכלים, ששם א"ל הוא במידת החסד, ושם אלהי"ם הוא בגבורה. אבל שם הוי"ה הוא השם של האורות.
כמו כן שם הוי"ה הוא השם של הכלים של ספירת התפארת. שספירת התפארת היא מידתו של יעקב המבריח מן הקצה אל הקצה, שנמשך בו אורות גבוהים שהם בבחינת שם הוי"ה, ועל ידי כך מתמצע ומתחבר בין ספירות החסד והגבורה.
ביחס לשם אלהי"ם
שם הוי"ה ושם אלהי"ם הם בבחינת חסד ודין. נאמר "שמש ומגן הוי"ה אלהי"ם" ששם אלהי"ם הוא בבחינת מגן ונרתיק המסתיר ומכסה על אור שם הוי"ה. לכן ספירת המלכות היא בבחינת שם אלהי"ם לעומת תפארת שהיא בבחינת שם הוי"ה.
מילויי שם הוי"ה
שם הוי"ה מתמלא בארבע אופנים שונים ליצור ארבע שמות שונים: שם ע"ב שהוא שם הוי"ה במילוי יודי"ן, שם ס"ג שהוא שם הוי"ה במילוי כזה: יו"ד ה"י וא"ו ה"י, שם מ"ה שהוא שם הוי"ה במילוי אלפין, שם ב"ן שהוא שם הוי"ה במילוי ההי"ן.
צירופי שם הוי"ה
לשם הוי"ה יש שנים עשר צירופים שונים, שהם אופנים שונים בהם מסודרים האותיות של שם הוי"ה. שנים עשר צירופים אלו הם כנגד שנים עשר החודשים, ובכל חודש מאיר צירוף אחר של שם הוי"ה. שם זה מורה על פי הקבלה על מידת החסד.
קדושת השם
על פי ההלכה יש להקפיד שלא לכתוב שם זה המכתבים וכדומה, משום ששם זה הינו משבעת השמות שאינם נמחקים, וקיימת חובה לשמור על כבודם. מסיבה זו הקפידו נשיאי חב"ד בספריהם על כתיבת מילים שיש בהם שייכות לשם הוי"ה, כגון המילה "יהיה", כתבו באופן זה: "יהי'", וכהנה וכהנה.
אסור להזכיר שם זה במילואו, רק על ידי הכינוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד.
בחינת השם
שם הוי"ה נקרא שמש, על פי הפסוק כי שמן ומגן הוי"ה אלוקים, כמו למשל השמש שמאיר שהוא רק בחינת זיו השמש, שהוא בחינת הארה לבד, והנה בחינת זיו זה הוא בתכלית הביטול לעצם השמש, עד שאינו עולה בשם זיו כלל, וזהו ששם הויה נקרא שמש, שאף ששם הויה הוא שהוא מהוה והוא מקור ההתהוות, אף על פי כן הוא רק בחינת זיו והארה לבד, וההארה הוא בתכלית הביטול.[1]