תומכי תמימים בית שמש (קטנה)
| תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש (ישיבה קטנה) | |
|---|---|
 תמונה קבוצתית של תלמידי הישיבה י"ג תמוז ה'תש"פ. | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשע"ו |
| מיקום | בן עזאי 4, בית שמש |
| ראש הישיבה | הרב משה לידר |
| משגיח ראשי | הרב יונתן מנחם אנקווה |
| מנהל גשמי | ר' חיים שארף |
| מספר תלמידים | כ-125 תמימים |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש היא ישיבה קטנה שפועלת בעיר בית שמש. הישיבה נוסדה על ידי הרב משה לידר והרב שניאור זלמן אודרמן בשנת תשע"ו בעיר ראשון לציון, ומשם הועברה לעיר בית שמש לקראת שנת הלימודים תשע"ח.
תולדות הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשע"ו בעיר ראשון לציון על ידי הרב משה לידר העומד בראשה ולמדו בה כשלושים בחורים. עם התרחבות הישיבה, בתחילת שנת הלימודים תשע"ח עברה הישיבה למתחם ישיבת תומכי תמימים בית שמש הישנה, בשכונת 'יפה נוף' בעיר, לאחר שזו האחרונה נסגרה מספר שנים קודם לכן.
לאחר המעבר למתחם בעיר בית שמש חידשה ההנהלה את צוות הישיבה שאליהם הצטרפו חלק מרבני הישיבה הקודמת[1], והביאו לשמש כמשגיח את הרב יונתן מנחם אנקווה ואף המשפיע הראשי של הישיבה היה ר' שלום דובער וולפא למשך כשנתיים, שעזב בעקבות מצבו הרפואי[2]. במשך מספר חודשים היה הרב זושא פויזנר משפיע[3] וגם הרב משה קורנוויץ[4][5][6] וכיום המשפיע הראשי של הישיבה הוא הרב יחיאל יהודה קופצ'יק[7], אך עדיין בזמני התוועדויות מגיעים להתוועד עם תלמידי הישיבה כמה ממשפיעי הישיבה לשעבר[8].
בשנים תשע"ח - תשע"ט הוציאה הישיבה עיתון דו שבועי בשם "הישיבה של הרבי", שהופץ בקהילות אנ"ש ברחבי הארץ.
בתקופת מגפת הקורונה יצאה הישיבה במסלול לימודים יחד עם הישיבה הגדולה בעיר על ידו הם דאגו שהבחורים ילמדו מהבתים במטרה להכניס את התומכי תמימים לכל בית[9]. הלימוד הועבר טלפונית ודרך אתר שהוקם לצורך שיעורים אלו והשיעורים נמסרו על ידי רבני הישיבה. בזמנים מיוחדים הביאו משפיעים אף מחוץ לכתלי הישיבה[10][11].
האתר נשאר אף אחרי תקופת הקורונה בכדי ללמד אברכים שמעוניינים לחזור לחוות את אווירת תומכי תמימים, ומוסרים בו שיעורים רבני הישיבה במסגרת ישיבתית.
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו זאל, חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם הישיבה הגדולה בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם.
לקראת שנת הלימודים תשפ"ב נבנה זאל גדול ומרווח אשר ישמש את התלמידים החדשים ויעזור משמעותית להגדלת תלמידי הישיבה.
בנוסף, החלה בניית פנימייה חדשה אשר תכלול 8 חדרי שינה מרווחים (3 מתוכם כבר קיימים) שירותים, מקלחות, וקומה שנייה עם מחסן גדול, חדר ניקיון ו-2 משרדים אשר ישמשו את הבחורים כבר מתחילת שנת הלימודים תשפ"ג ותגרום לישיבה להגיע למספר של 160 בחורים חדשים.
בנוסף, בימים אלו מתחילות ההכנות לבניית מבנה חדש, גדול, מרווח ומפואר לישיבה ברמת בית שמש ד' שאליו צפויה הישיבה להיכנס לקראת שנת הלימודים תשפ"ד הבעל"ט[12].
הוועד המנהל
זמן קצר לפני פתיחת הישיבה בשנת תשע"ו, עקב חילוקי דעות בין ההנהלה הגשמית לרוחנית, הוחלט כי יוקם ועד המקשר בין ההנהלה הרוחנית שבראשה עמדו הרב לידר והרב זלמנוב לבין ההנהלה הכללית שבראשה עמדו הרב אודרמן והרב דינרי שמדי תקופה יפגשו ויחליטו החלטות משותפות הנוגעות לישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ח החליט הוועד על העברת הישיבה לעיר בית שמש והרב שניאור זלמן לידר נכנס לתפקיד מנהל כללי. כעבור שנה נותר לבדו בהנהלה הגשמית בעוד שאר חברי ההנהלה עזבו. הוועד קיבל החלטה משותפת על הרחבתו ואיחוד ההנהלה[13] וקיום הצבעות מסודרות בנוסף לחידוש והרחבת צוות הישיבה.
לקראת שנת הלימודים תשע"ט החליט הוועד על הקמת הישיבה הגדולה והוסיף כ-10 חברים לוועד[14] בנוסף גם החליט הוועד על שינוי ההרכב והחלפת שמו של הוועד[15].
הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, את"ה, יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים[16].
בשנת תש"פ בעיצומה של מגפת הקורונה החליט הוועד על מערך לימודים ביתי שפעל בהצלחה רבה, בשנת תשפ"ב החליט על הפרדת הישיבה הגדולה מהישיבה הקטנה, חידוש ובחירת צוות, פירוז ההנהלה גשמית, הרחבת מבני הישיבה והזאל ועוד.
הנהגות מיוחדות
התוועדויות ויומי דפגרא
בישיבה מודגשת החיות המיוחדת בהתוועדויות הנערכים בתאריכים חסידיים עם משפיעים שהובאו מחוץ לכותלי הישיבה. גם לאחר ההתוועדויות ביום החסידי עצמו שורה גם בלימודים אווירה חגיגית ומיוחדת וישנם ארוחות משובחות ומיוחדות עם שפע של 'כיד המלך'.
עוד נהוג בישיבה לשים דגש על הפרטים הקטנים: הכנה ראויה לטיסה לרבי, לימי החסידים ולתאריכים מיוחדים, לימוד מיוחד לפני כל מאורע חסידי, סדר השכם בתאריכים חסידיים ועוד עניינים הנוגעים ל'לחיות עם הזמן'.
בישיבה נהוג בכל ראש חודש לפנות זמן לסדר יום מיוחד בו לומדים תלמידי הישיבה בצורה מיוחדת על מהות החודש הבא ומתקיימים בישיבה הרצאות במשך היום ובערב התמימים מתאחדים להתוועדות גדולה בה מזמינים משפיע מיוחד אשר בא מחוץ לכותלי הישיבה.
בנוסף, הישיבה נוהגת שלא לקיים שבת חופשה בזמן של יומא דפגרא או תאריך חסידי, והביאה לעולם את המושג פורים בישיבה ובניגוד לישיבות קטנות אחרות אשר משחררים את התמימים לביתם, הישיבה מקיימת סדר יום מיוחד אשר בסופו התוועדות עם כל צוות רבני הישיבה.
שיעורים ומבצעים מיוחדים
מדי שבוע מתקיימים שני שיעורים מיוחדים: שיעור דבר מלכות מיוחד שמתקיים בביתו של ראש הישיבה הרב לידר ושיעור לקוטי שיחות באידיש מיוחד שמתקיים בבית הרב מישולובין. זאת בנוסף לשיעורים שמתקיימים בכל יום חול מחוץ לסדרים: שיעור בשורת הגאולה ושיעור רמב"ם, וסדר דבר מלכות וסדר לקוטי שיחות שעליהם גם יש מבצעים מיוחדים שהם כוללים השתתפות בכל סדר וסדר ומבחנים על החומר הנלמד פעם בשבוע.
בנוסף, מדי שנה נפתח בישיבה מבצע תורה בו התמימים משקיעים ולומדים בזמנם הפנוי. במבצע קיימים שני מסלולים לבחירת התמימים:
- ממוצע של המבחנים במקצועות: גמרא גירסא, גאולה ומשיח וחסידות מעל 80. והשתתפות קבועה בשיעורי רמב"ם[17] המתקיימים בישיבה מדי יום וציון מעל 80 במבחן השבועי שיתקיים על החומר הנלמד בשיעורי רמב"ם.
- מסלול של הגמרא לעיון: מבחנים בעל-פה על מסכת שבת לעיון שבו נדרש מהבחור להיבחן על 5 דפי גמרא לפחות.
שיטה לימודית
לימוד הגמרא לעיון בישיבה שונה משאר הישיבות, התלמיד לומד בכיתה שברמה המתאימה לו ולהשגיו וכך הוא יכול ללמוד יותר בקלות והוא באותו רמה כמו שאר תלמידי הכיתה כך שהתלמיד יצליח להפיק מעצמו את המירב וכדי שיהיה אפשר לראות את התקדמות התלמיד מתקיים שלוש פעמים בשנה מבחן כללי על החומר הנלמד שלאחר תוצאותיו יהיה אפשר לבחון שינוי הרמה של התלמיד באופן שיקל עליו ויזרום עם הלימוד בשאר לכלל תלמידי הכיתה.
בנוסף, קיימת בישיבה כיתת העשרה לגמרא עיונא שבו ניתן אפשרות לתלמידים המתקשים בסוגיא מסוימת באופן נקודתי או לזקוקים ללימוד באופן פרטני את השירות המיוחד של מורה פרטי של תלמיד אחד או בדרך כלל לחברותא.
צוות הישיבה
הנהלת הישיבה
- הרב משה לידר - ראש הישיבה
- הרב שניאור לידר - מנהל כללי
- הרב ישראל יצחק זלמנוב - מנהל רוחני
- הרב יחיאל יהודה קופצ'יק - משפיע ראשי
- הרב אליהו אמויאל - משגיח שיעור א'
- הרב ישראל גדסי - משגיח שיעור ב'
- הרב יהונתן מנחם אנקווה - משגיח שיעור ג' ומשגיח ראשי
ר"מים בגמרא עיונא
- הרב ישראל יצחק זלמנוב - רמה א'
- הרב אליהו קטורזה - רמה ב'
- הרב שלום דובער מפעי - רמה ג'
- הרב חנניה כהן - רמה ד'
- הרב מנשה אמיתי - רמה ה'
- הרב יוסף מיכלשווילי - רמה ו'
- הרב מנחם מענדל כהן - רמה ז'
כיתת העשרה בגמרא עיונא
- הרב שלום דובער מישולובין - ר"מ שיעור ב' וג'
- הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ שיעור א'
משפיעים ור"מים לפי שיעורים
שיעור א':
- הרב שלום בער קטורזה - משפיע
- הרב שלום דובער מישולובין - משפיע
- הרב דובער דהאן - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
- הרב מנחם מענדל ידגר - ר"מ בגירסא, ובגאומ"ש
- הרב שניאור זלמן גליס - משיב בהלכה
- הרב אליהו קטורזה - משיב בהלכה
שיעור ב':
- הרב משה לידר - משפיע
- הרב אלון סרוסי - משפיע
- הרב נועם בן חמו - משפיע, ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
- הרב ישראל בר כוכבא - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
- הרב שי שמעון כהן - משיב בהלכה
- הרב שלום דובער מפעי - משיב בהלכה
שיעור ג':
- הרב חיים דוד וילהלם - משפיע
- הרב מנחם ישראלי - משפיע
- הרב משה קורנוויץ - ר"מ בגאומ"ש ובהלכה
- הרב שניאור זלמן גליס - ר"מ בגירסא ובגאומ"ש
- הרב יוסף מיכלשווילי - משיב בהלכה
הנהלה גשמית
- ר' חיים שארף - מנהל גשמי
- ר' נחמיה קירשנזפט - חבר הנהלה גשמית
- ר' אברהם אודמן - חבר הנהלה גשמית
- ר' גרשון פקטור - מזכיר ראשי
- ר' שניאור זלמן גרינברג - מזכיר משנה
- ר' רפאל דרמון - מנהל מטבח
- ר' שמואל גרומן - טבח
יועצים
- ר' יעקב סגל - יועץ חינוכי
- ר' זאב רייניץ - יועץ
רבני הישיבה בעבר
- הרב שלום דובער וולפא - משפיע ראשי - תשע"ח - תש"פ
- הרב זושא פויזנר - משפיע ראשי - תש"פ - תשפ"א
- הרב מנחם מענדל רוזנברג - ר"מ ומשפיע - תשע"ו - תשע"ט
- הרב עידו דגן - ר"מ ומשפיע - תשע"ז - תש"פ
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמימים קום - בלוג הישיבה
- כתבות וחדשות אודות הישיבה
הערות שוליים
- ↑ תומכי תמימים בית שמש
- ↑ בשנת תשע"ח מונה הרב וולפא לשמש כמשפיע בתומכי תמימים בית שמש. במסגרת עבודה זו היה מוסר בין פעם לפעמיים בשבוע שיעור בחסידות לשיעורים ב' וג' ואף פעל והחדיר בתלמידי הישיבה את נושא גאולה ומשיח ונצחיותו של נשיא הדור וקיום הוראותיו של הרבי בנושא משיח ושלימות הארץ. לקראת שנת הלימודים תש"פ הודיע להנהלת הישיבה כי יעזוב את תפקידו בתור המשפיע הראשי של הישיבה בצער רב מכיוון שהדבר מכביד עליו בעקבות מצבו הרפואי ובמקומו נכנס הרב זושא פויזנר אך מפעם לפעם מגיע להתוועד עם תלמידי הישיבה אותם הגדיר כ"אהובים עליי במיוחד".
- ↑ הרב פויזנר היה המשפיע הראשי של הישיבה מחודש אלול עד לחודש אדר של שנת הלימודים תש"פ ובעקבות התפרצות הקורונה עזב. ולקראת שנת הלימודים תשפ"א הודיע להנהלה כי יעבור לשמש כמשפיע ראשי של הישיבה גדולה בעיר
- ↑ במקביל לתפקידו כר"מ בישיבה גדולה
- ↑ לאחר שעזב נשאר בתפקידו כמגיד שיעור ור"מ בהלכה ובגאולה ומשיח
- ↑ היה משפיע למשך כל שנת הלימודים תשפ"א
- ↑ משפיע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ב
- ↑ הרב פויזנר, הרב קורנוויץ ולעיתים רחוקות גם הרב וולפא
- ↑ בפרשת תצא י"ד אלול תנש"א מורה הרבי להקים בכל בית "מעין ישיבת תומכי תמימים".
- ↑ האתר דרכו הועברו השיעורים, רבי 24.
- ↑ "תומכי תמימים בכל בית" • הצצה מאחורי הקלעים .
- ↑ במקום ישכנו גם הישיבה הקטנה וגם הישיבה הגדולה
- ↑ ההנהלה הרוחנית בראשות הרב משה לידר תהיה כסגנית וההנהלה הכללית בראשות שניאור לידר תהיה יו"ר הוועד
- ↑ עד אותו זמן בוועד היו הרבנים משה לידר, ישראל זלמנוב, יונתן אנקווה ושניאור לידר
- ↑ מ'הוועד המקשר' ל'איגוד תומכי תמימים בית שמש'
- ↑ יו"ר הוועד הוא הרב שניאור זלמן לידר. המזכיר הוא הרב יונתן מנחם אנקווה. חברי הוועד הם הרבנים: משה לידר, ישראל נחמן לרנר, ישראל יצחק זלמנוב, ישראל גדסי, משה קורנוויץ, אליהו אמויאל, חיים דוד וילהלם, מנחם מענדל פרידמן ומנחם מענדל טהאלער.
- ↑ ג' פרקים ופרק אחד ליום