יעקב שניאור זלמן פבזנר
הרב יעקב שניאור זלמן פבזנר (זלמן בובער), היה רב קהילת חב"ד בטשקנט ומחסידי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.
תולדות חיים
נולד בכ' חשון תרנ"ב לאביו הרב יואל פעווזנר.
בהיגעו לגיל ישיבה, נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב. כשהיה בחור מבוגר התמסר ללימודי הסמיכה לרבנות[1].
היה מראשוני התלמידים של בית המדרש לרבנים ושוחטים ובודקים בנעוועל.
בהגיעו לגיל חתונה נישא עם רעייתו מרת איידלה, ושימש במשך תקופה כרב בלוקניה.
בשנת תרצ"ז נאסר על ידי הק.ג.ב. ונידון לשמונה שנות מאסר.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, רעייתו עם שאר בני המשפחה הצליחו לברוח לאוזבקיסטן ביום האחרון לפני פלישת הנאצים, ובמהלך המלחמה נפטרה רעייתו מרעב.
לאחר שחרורו מהמאסר, קבע את מגוריו בטשקנט שבאוזבקיסטן, הפך עד מהרה לדמות הדומיננטית ביותר בחיי הקהילה והפך למרא דאתרא של קהילת חב"ד שהתהוותה במקום.
היה נמוך קומה, רזה מאד, הרכיב משקפיים, בעל קול צרוד וחלש, אך חכם גדול בעל ידע נרחב. בטשקנט נחשב לבעל סמכא שאין עוררין עליו. בראש ובראשונה הוא עסק בלימוד התורה לבני נוער. ובני הנוער נמשכו אליו. דרכו בפסיקת ההלכה היתה שמלבד פסיקת ההלכה היה מסביר לשואל את הטעם להלכה שפסק ולא היה מניח לו ללכת עד שראה שהבין את הטעם כראוי.
משפחתו
- בתו מרת זלטה, רעיית ר' שמואל דוד ניימרק
- בתו מרת שיינא אסתר, רעיית ר' משה אייזנר
קישורים חיצוניים
- חג הפסח במחתרת, פרק מתוך זכרונותיו של ר' בצלאל שיף העוסק בדמותו של הרב פבזנר
הערות שוליים
- ↑ עד כדי כך שקיצר בשאר עניני עבודת השם ואף מיהר בתפילה ואדמו"ר הרש"ב ששמע על כך קרא לו ואמר לו שאין זו הדרך.