שיחה:אברהם מנחם מענדל וכטר
איך להגדיר את היותו "חד בדרא" בנושא החסידות והסברתה. בוודאי לא כפי הנוכחי..
יודגש: התבנית לא באה לשלול הוספה בערך, אשמח לכל הוספה ופרטים על אדם יקר זה! חסיד חב"ד (שיחה)
- סיגט-סאטמר/סאטמר?
- בהזדמנות קרובה, כדאי להחליט - וכטר, ווכטר או וועכטר או אולי בכלל וועכטער?
סיגט-סאטמר, חסידות סיגט היא סאטמר דהאידנא, וזקני סיגט סירבו למחוק את השם סיגט, הם וצאצאים כינו עצמם סיגט-סאטמר. מנהיגם הי' ה"ברך משה". לאחר פטירת ר' יואלי'ש מונה לאדמו"ר בסאטמר, וממילא "סיגט" נתבטלה. חסיד חב"ד (שיחה)
המעבר לחב"ד
בערך משמע שהחלטתו לעזור את חסידות סאטמער נבעה כתוצאה מההתעללות. הנכון הוא? --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 19:52, 25 בנובמבר 2009 (UTC)
- בסתר הי' חב"ד כבר לפני. ואחרי התעללות הבין שאין לו מקום בסאטמר, ועבר לליובאוויטש "רסמית". חסיד חב"ד (שיחה)
מדוע לא מציינים תאריכים? חשוב מאד
לעניין כתיבת וכטר, נראה לי שראוי שמות משפחה, לאפוקי מסתם שמות ערים או מדינות, להיצמד לכתיבה העתיקה כזה: "וועכטער".
- יש הגיון בדבריך, אך עלינו גם להיות נגישים למחפשים ע"פ השמיעה ולא הקריאה. --בהצלחה! חיים נהר (שיחה) 08:18, 29 בנובמבר 2009 (UTC)
לא כתוב שנת לידה
בן כמה הרב שיחיה?
לאחר שתרמתי רבות לכתיבת ערך זה
חורה לי שכל הזמן כותבים "הרעבע שליט"א" - זה עושה חילול השם עצום וחילול שם הרבי ללא פקפוק, רח"ל. רק מי שחלש באמונה מרגיש צורך לכתוב שליט"א ומי שחסיד אמיתי לא צריך לפלסיטקה וצורה כי הוא יודע את המהות. אבקשך לשנות את הדברים בהתאם ללא דיחוי.
למרות שיש לדון בגוף דבריך רבות ואכמ"ל, הינך מורשה לשנות בגוף הפדיה בכל הערכים במקום "אדמו"ר שליט"א" למילה "הרבי", (ללא שום תוארים נוספים), בעקבות דיון שנערך בנושא, באולם דיונים. כל שאינך מזכיר תוארי הסתלקות, אין הדבר מפריע לאף אחד. --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 13:49, 2 במרץ 2010 (UTC)
במענה לסוכת שלום
ראשית אני מתנצל שאני כותב באנונימיות, אני פשוט לא יודע איך מוסיפים שם לרישומים. ולגופו של עניין, לשנות רק ל"רבי" זה ממש גניבת דעת. אנשים יראו זאת ויחשבו שהנה חב"ד חוזרים לתלם, אפשר לבטל את תקנות הרב שך ולשתות את יין שנגע בו איש חב"ד וכו' וכו'. ומה הרווח בזה? זה לא עניין של להיות יותר אובייקטיבי או פחות, אלא זה נוגע ממש לעניין בסיסי ועקרוני ביהדות. למה להיות כבשה שחורה?
- תוכל להרשם בקישור הזה. המדיניות כאן לא נקבעת לפי פליטת פה של איש זה או אחר. אלא - כפי שכתבת - על פי כללים בסיסיים ועקרוניים ביהדות (מקווה שלא תהיה הכבשה השחורה להפסיק לשתות את היין שנגע בו חב"דניק..). --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 22:46, 2 במרץ 2010 (UTC)
- לו יהא כדבריך, מה הענין הבסיסי ועקרוני ביהדות עליו אתה מדבר? איזה חלק מהתורה הקדושה נפגם לדעתך באמירת "שליט"א"? אולי יש לך כמה דפים נוספים של תורה שהשי"ת החביא ולא הראה לאף אחד רק לך? --ראשית ואחרית שלום - סוכת שלום 23:54, 2 במרץ 2010 (UTC)
אין כמו להיתמם כמאמר הנביא: "אם אין שכל, אין דאגות". אתה פשוט מרים להנחתה כאן, הדבר משול לחב"דניק שישאל: "איפה כתוב ברמב"ם שיש הקב"ה"? יש דברים שהם כה ברורים וכה מפורסמים, שהמכחישם כאילו איבד את דעתו. אדמו"ר הזקן תבע מחסידים להיות בעלי רצינות ולא להיות שטותניקים. אפשר לכתוב על כול המתים שהם חיים ועל כל החיים שהם מתים, וזה לא ישנה מאומה. לגבי כמה דפים שיש רק לי ואין אותם לאף אחד, אין צורך בהם, שכן כבר פסק בית הדין הגדול בווילנא... ולפיכך, בזה נסתיים הסיפור. וכל המורד בהחלטתם כמורד בקב"ה, רח"ל. והשם יתברך יצילנו מטעויות, ובפרט מכאלה שמפלגים ומחללים את השם הגדול והנורא.
- כאחד שאינו לא משיחסט ולא אנטי משיחסט, אביע את דעתי. הרי כולנו יודעים שאצל צדיקים אין נ"מ גדולה בין מיתתם לבחייהם, ולא רק "נקראו חיים", אלא צדיקין הם חיים ממש, והא ראיה רבינו הקדוש, אשר גם לאחר מיתתו עדיין נחשב כחי בעולם הזה, עד שיכול היה להוציא את בני ביתו ידי חובת קידוש. ככמבואר בכתובות קג, א. וברבי עקיבא איגר שם מבאר בפשטות, שמכיון שצדיקים חיים גם לאחר מיתתם" כביכול, יש להם דין חיים להלכה, ויכולים להוציא את בני ביתם בקידוש. אם כן מה הנ"מ הגדולה בין שליט"א לזצ"ל? להיפך! יפה עושים זאת, שכן צדיקים במיתתם הם חיים ממש! וראוי אם כן לכתוב עליהם: שליט"א.
ויש לציין רבי משה מרדכי מלעלוב היה נותן עלייה לאביו (לאחר פטירתו של אביו) כל שבת במנחה, והיה עונה ברוך ה' המבורך לעולם ועד לאחר ה"ברכו", ו"אמן" לאחר הברכה. --חי חיים 01:13, 7 במרץ 2010 (UTC)