אדם (מין המדבר)

האדם הוא סוג אחד מבין ארבעת הסוגים שמהם מורכב העולם - דומם, צומח, חי, מדבר.

האדם הוא סוג המדבר.

בסוג המדבר הרי הסוג והמין זהים, שאף על פי שהמין האנושי מתחלק לגזעים שונים, שמאפייניהם שונים אלו מאלו בתכלית, מכל מקום בכללות הם מין אחד בעלי תכונות בסיסיות שוות.

להלן מספר מאפיינים של האדם, המיחדים אותו משאר הנבראים.

יצור שכלי

זהו אחד המשמעויות של הנאמר: "בצלם אלקים עשה את האדם", שהוא בחינת הנפש השכלית שבאדם המחברת את הנפש אלקית עם הנפש בהמית כדי לבררה ולתקנה.

המיחד את שכל האדם מהשכל של שאר בעלי-חיים, שאף על פי שגם לבעלי חיים יש שכל ("ידע שור קונהו") מכל מקום אין זה דומה כלל לשכל האדם;

1) שכל האדם הוא שכל עצמי, היינו שהטביע הבורא באדם את כח השכל שבו ישכיל ויקנה דעת. אבל "שכל" בעלי החיים הוא שכל הנקנה, דהיינו שמצד עצמם אין בהם שכל, אבל על ידי אמצעים חיצוניים, כמו החומרים שצורכים -מאכל ומשתה- מקנים בהם תיפקוד מסוים, ומרגילים אותם לפעולות - כאילו פועלים על פי שכל.

2) שכל של בעל חי אינו ערך לעצמו, אלא רק משרת את צרכיהם הטבעיים של בעלי החיים. ואילו שכל האדם הוא ערך חשוב לעצמו, ואדרבה צרכיו הטבעיים של האדם מגוייסים ומשרתים את השכל.

3) שלימות השכל היא השאיפה לחשוף ולגלות את הנעלם והסתום שלמעלה מהשכל ולדבק בו.

תכלית כל סוג מארבעת הסוגים-דומם, צומח, חי ומדבר הוא להתעלות בסוג העליון שמעליו, הדומם מתעלה בשרתו את הצומח, הצומח מתעלה כאשר נאכל על ידי החי, החי מתעלה במדבר, ואילו שלימותו של המדבר - היצור השכלי, היא רק כאשר השכל מכיר בעליונות הקב"ה ובצורך להיות בטל אליו. והיינו שהשכל מוכיח על הקב"ה שלמעלה מהשכל - ונכלל בו.

4) עיקר ותכלית שלימות ענינו של שכל האדם הוא המידות בשכל, שעל-ידם יוולדו לו מידות בלב המתאימות לשכל.

בעבודת ה' מתבטא הדבר בכך שהמטרה והכונה העיקרית של "וידעת היום" היא - "והשבות אל לבבך", ומהלב אל המעשה בפועל, שהיא תכלית הכונה - שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")

תבנית:לימוד תבנית:מבט