שיחת משתמש:מנחם מענדל לוי - יחי המלך המשיח!

שלום!תכתבו לי פה, מה אתם רוצים לדבר עליו

שלום ח. אנחנו מדברים פה מ.

שלום מענדל! מה שלומך--חנושקא - הרבי חי וקיים - שיחה, 04:35, י"ג באדר ב', ה'תשפ"ב 04:35, 16 במרץ 2022 (UTC)

בה בסדר, ומה שלומך?

שלום לכולם😃

אם יש למישהו שאלות אענה לכם בשמחה

בישביל לכתוב לי ליד הכותרת יש את המילה 'עריכה' ותלחצו עליה, אז תכתבו את השאלות שלכם למטה,

כאן:

כאן:

כאן:

הלכות פורים🎭

הלכות מגילה

כותרת:חודש אדר,

א. משנכנס אדר מרבין בשמחה. {סעיף א}

ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להישפט עימו בחודש זה {כלומר חודש אדר} כיון שהוא מסוגל להצלחה. {סעיף א}

כותרת: פורים קטן,

ג. ביום יד וטו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהפסד ותענית {סימן קמב, סעיף י}

ד. ביום יד { ורצוי גם בטו} אדר ראשון מרבים קצת בסעודה. {סימן קמב, סעיף י}

כותרת:תענית אסתר,

ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו {=נאספו} היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם {להתגונן} ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך, ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבנו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם עז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום יג אדר.{סעיף ב}

ו. לכן קבלו עלים כל ישראל את יום יג באדר לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שהבורא, יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל השם בכל לבבו כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.{סעיף ב}

ז. אין תענית זו חובה כל כך, כמו ארבע התעניות שכתובות במקרא, לכן יש להקל בה בעת הצורך, כגון מעוברות או מיניקות או אפילו חולה קצת בכאב עינים, שאם מצתערים הרבה - לא יתענו, וכן יולדת כל שלושים יום אחר הלדה, וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, אינו צריך להתענות, ויפרעו {=ישלימו} את התענית אחר כך. {סעיף ב}

ח. שאר הבריאים יתענו, ולא יפרשו מן הציבור. {סעיף ב}

ט. אפילו מי שהולך בדרך וקשה עליו התענית - מכל מקום צריך להתענות.{סעיף ב}

י. אם חל פורים ביום ראשון, מקדימין להתענות ביום חמישי שלפניו, שהוא יום אחד עשר באדר. {סעיף ג}

יא. מי ששכח ואכל ביום חמישי - יתענה ביום ששי, שנים עשר באדר.{סעיף ג}

כותרת:מחצית השקל,

יב. נוהגין ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר לצורך קורבנות הציבור בזמן שבית המקדש היה קים.{סעיף ה}

            מנהג הספרדים:בקהילות רבות נהגו לתת זכר למחצית השקל - סכום השווה בערכו לחצי 
             שקל כסף טהור. כלומר, שנותנים כפי השוי הנוכחי של 10 גרם כסף טהור.

יג. נוהגין ליתן שלש מחציות, משום שבפרשת 'כי תשא' כתובה המילה תרומה שלש פעמים. {סעיף ה}

יד. את מחצית השקל נותנין בערב לפני קריאת המגילה, ומחלקין אותן לעניים. {סעיף ה}

טו. קטן פטור מלתת מחצית השקל. ואם אביו נתן בישבילו פעם אחת, חייב להמשיך וליתן עבורו בכל שנה. {סעיף ה}

טז. יש אומרים שהחיוב הוא בגדול בן שלוש עשרה שנה ומעלה, ויש אומרים שפטור מלתת מחצית השקל עד שיהיה בן עשרים.{סעיף ה}

            מנהג חבד:נותנים מחצית השקל בתענית אסתר, לפני תפילת המנחה. נותנים מחצית השקל  
               גם  עבור כל בני הבית, ומה טוב ומה נעים שיחנכו גם קטנים לתת זאת מכספם 
               שלהם.

כותרת: הטעם לחג הפורים