מיכאל דבורקין

ר' מיכאל דבורקין היה דוגמה חיה לחסיד. במוצאו הוא לא היה חסיד ליובאוויטש, אלא חסיד קאפוסט. כאשר הקאפוסטער הסתלק, הוא הלך לליובאוויטש כדי לבחון את הרבי הרש"ב. הוא הגיע לליובאוויטש, וכאשר הרבי התחיל את המאמר – הוא נרדם. בחלומו הוא ראה את רבו מניח שטריימל על ראשו הק' של הרבי הרש"ב, ואומר לו: "דאס איז דיין רבי" [= זה הרבי שלך]. מאז הוא נהיה מקושר בלב ונפש לרבי הרש"ב.

בתחילה היה ר' מיכאל עני מאוד, ורק בעקבות ברכתו של אדמו"ר הרש"ב הפך לעשיר גדול, עד שאמרו עליו שיכול הוא לקנות בכספו את כל ארץ ישראל! אולם במהפכה הקומוניסטית הוא איבד את כל רכושו.

ארץ הקודש

ר' מיכאל עבר לארץ הקודש בשנות הצ'. אשתו ובניו נספו ברוסיה, והוא הגיע לארץ ערירי, בעירום ובחוסר-כל. הוא התגורר ברמת יצחק, אך שהה רבות בתל אביב ובעיקר בבית הכנסת ב'נחלת בנימין'. בשבתות הוא היה אוכל בבית הרב שמריהו גוראריה, אך לא נתן שישרתוהו.

ר' מיכאל אהב ללמוד חסידות. ניתן היה לפגשו בבית הכנסת בנחלת בנימין יושב ולומד חסידות שעות ארוכות. את הדברים שלמד שינן ושילש וחי בהם כל מלה. כששאלוהו פעם: מיכאל, לשם מה באת לארץ ישראל? ענה בסוג של התחמקות: "כדי לשמוע חסידות מר' נחום גולדשמיד".

ואכן, ר' מיכאל היה יושב תמיד בשיעוריו של הרב גולדשמיד ומקשיב. "פעם ישבנו בבית הכנסת, כשלושים איש, ולמדנו מאמר חסידות" – נזכר הרב איצק'ה גאנזבורג – "לפתע קם ר' נחום ושאל שאלה קשה. ישבו כולם וחשבו על פתרון לשאלתו, ואולם אף אחד לא מצא תירוץ מניח את הדעת. כך ישבו, שקועים במחשבותיהם, כעשר דקות.

"בין היושבים היה ר' מיכאל דווארקין. לפתע התרומם ממושבו, ופנה אל ר' נחום בטרוניה: 'אצל מי מהיושבים כאן לא מונח העניין?' [= "ביי וועמען פון די אלע לייגט זיך דער עניין ניט אפ?"] – הלא אצל כולנו מונח שמה שכתוב במאמר הוא האמת לאמיתתה!'...

ארצות הברית

בשנים האחרונות עבר לארצות הברית שם נפטר בערב חג השבועות תש"ט. והרבי דאג אישית לצרכי הלוויתו וקבורתו על מנת שקבורתו תהיה עוד לפני כניסת החג.

כשר' מיכאל היה בארה"ב, היה יושב בישיבה ובוהה בתקרה, נתון בהרהוריו. הוא היה יושב כך ימים ארוכים והבחורים שישבו ולמדו כשהוא 'חלם', היו לפעמים מקניטים אותו. יום אחד שמע ר' מיכאל את אחד הבחורים לומד פשט ב'לקוטי-תורה' בצורה לא-נכונה, ולפתע קפץ ממקומו ומיהר לתקן את דבריו. כל הלומדים השתתקו בתדהמה. עד אז, אף אחד לא האמין שהוא מקשיב לנעשה מסביב.

בעל מנגן

ר' מיכאל היה בעל מנגן נפלא, ושומעיו היו מתמוגגים ונסחפים לעולמות אחרים. תפילתו הייתה לבבית ביותר, וכשעבר לפני התיבה, לא אחת קרה שפרץ בבכי. מלבד זאת היה גם בעל רגש גדול ותפילותיו ונעימותיו השתפכו תמיד ברגש. אנשים אהבו להקשיב לו.

ניגונו

כשהגיע לארצות הברית בשנת תש"ז היה ר' מיכאל מנגן ניגון בעת התוועדויות בזמני שמחה, ומאז שרים אותו בהזדמנויות שונות וכן בהתוועדויות של הרבי. הניגון מבטא שמחה חסידית ותקוה ובטחון בהשם. הנגון אף נרשם בספר הניגונים נגיון של"ו.