אברהם מנחם דנציגר
האדמו"ר רבי אברהם מנחם דנציגר נולד ביום ג' בתמוז תרפ"א, בביתו של סבו כ"ק האדמו"ר רבי בצלאל יאיר זצ"ל מאלכסנדר, אחיהם של כ"ק האדמו"רים ה"ישמח ישראל" וה"תפארת שמואל" מאלכסנדר.
משחר ילדותו גדל והתחנך במחיצת זקנו האדמו"ר, אולם בשנת תרצ"ג, הורה האדמו"ר בעל ה"עקידת יצחק" לבעל ה"אמונת משה" לעלות לארץ ישראל, והוא קבע את מגוריו בירושלים. עמו יחד עלה גם בנו המופלא רבי אברהם מנחם, שכבר בגיל זה ניבאו לו גדולות ונצורות, אף על פי שטרם היה לבר מצווה.
בשנות הזעם, ימי המלמה הנוראה, עלה הכורת על חסידות אלכסנדר הגדולה והמפוארת, ועדת החסידים הקטנה והמיותמת, הטילה את ההנהגה על כתפי בעל ה"אמונת משה", וזה החל להנהיג את העדה.
שלושים יום לאחר שנסתלק, קיבל בנו, האדמו"ר רבי אברהם מנחם זצ"ל, את שרביט הנהגת החסידים, והוא המשיך במלאכת הקודש, בשיקום וביסוס מחדש של החסידות ומוסדותיה.
כותב לרבי
את נזר העטרה נטל בחרדה פנימית עמוקה, ועל כך כתב באותם ימים לרבי מלך המשיח וביקש את ברכתו:
לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שלום וברכה. הכותב והמבקש בלב שבור ורצוץ, בנו של אדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל.
אאמו"ר זצ"ל הכ"מ נתבקש בישיבה של מעלה ביום ל' לחודש אדר א. אותנו עזב לאנחות וחסר אונים. ואף אם היותי חלא לגבי חמרא לעומת אבותי הק' אדמו"רי אלכסנדר זי"ע ועכ"י, עכ"ז הועמס ויועמס עלי להמשיך שושלתא דדהבא, הנהגת והדרכת צאן קדשים חסידי אלכסנדר. באשר ליבי הומה בקרבי אנא אני בא ואיזה דרך אלך בה אתמוך יסודותי בזכות אבותינו רבותינו הק', מכל צידי קהילות קודש חסידי אלכסנדר החליטו את ההכתרה ביום כ"ו לחודש דנא יום ההילולא של אבי אמי הרה"צ הק' מוהר"ר בצלאל יאיר נבג"מ זי"ע ועכ"י.
אחלה את פני כ"ק אדמו"ר שליט"א להזכיריני לטובה ולהאציל ברכה לי ולכל אשר יבואו לחסות בצילי שנתברך מנפש ועד בשר, הכותב והחותם בכל יראת הכבוד אברהם מנחם מנדל בן הרבנית אסתר פרל דנציגר.
רעייתי לאויש"ט ולרפו"ש אסתר לאה בת פריל ע"ה ויבלח"ט בת הרה"ג והרה"ח שושילתא דיחוסא הר' חנני' יוסף למשפחת היילפרין המיוחסת לרבנו אלחנן בעל התוספות ומגזע אדמו"ר האמצעי בן אדמו"ר הזקן בעל התניא נבג"מ והרב המגיד הקדוש הרי"מ מזלאטשוב והרה"ק הר' זאב וואלף מטשארני אוסטראה נבג"מ זי"ע ועכ"י.
בביקור אצל הרבי
ביום שלישי, כ"א באייר תשמ"ג, נכנס האדמו"ר מאלכסנדר ל'יחידות' לרבי, בלוויית פמלייה מחסידיו. בין השאר שאלו הרבי למקום לידתו, והשיב: בפולין. והוסיף לספר, כי אביו זצ"ל סיפר לו, כי כשהגיע כ"ק האדמו"ר הריי"צ נ"ע לאסיפת רבנים בוורשה, בשנת תרס"ה, בהיותו בן 25 בלבד, אמר עליו האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, בעל ה"ישמח משה": "אינני יודע היכן יסתתרו הכל, לעומת אברך זה, זאת עוד בתקופת נשיאות אביו - כ"ק האדמו"ר הרש"ב נ"ע".
על כך הגיב הרבי: "כ"ק מורי וחמי אדמו"ר סיפר לי, כי היה לו קשר מיוחד עם האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל, הם נפגשו בנאות המרפא שבמרינבד ועמדו בקשרי ידידות מיוחדת".
לפני שיצא, הציג האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א את בנו לרבי, ואמר, כי קוראים לו שניאור זלמן, על שם האדמו"ר הזקן נבג"מ, וביקש מהרבי לברכו. השיב הרבי: "'שמא מילתא היא'. ומאחר וניתן לו שם שכזה, הרי שמוטלת עליו התחייבות, יותר מ"ממושבע ועומד מהר סיני", בדומה ל"נשבע לקיים את המצוה". ומכיון ש"שמא מילתא היא" - מוטלת עליו התחייבות שיהא זה בגלוי".
לפני צאתו איחל האדמו"ר מאכלסנדר לרבי, "לילה טוב". והשיב הרבי: "שיהיה גם יום טוב".
האדמו"ר מאלכסנדר: בביאת המשיח יהיה "לילה כיום יאיר".
הרבי: שיהא זה בקרוב ממש. הלא אני תמיד זועק בהקשר לביאת המשיח. הרמב"ם פוסק כי ביאת המשיח תהיה כך ש"ומיד הן נגאלים". והרמב"ם הלא הוא ספר הלכות. כך, שאי אפשר לומר, שזהו מדרש או דרוש. אלא, שהכוונה היא בפשטות. וכשאומרים "מיד הן נגאלים" - הרי שצריך להיות "מיד הן נגאלים"!
כתוב ב"מאור עינים", כי בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ולמשיח ישנו ניצוץ מכל יהודי - שכן, הוא נשמה כללית. ואם כן, למרות שהמשיח עדיין לא בא לעולם כשהלה זעק, אולם את ניצוץ המשיח שבו, ביכולתו לגאול. ועל-פי "מאור עינים" זה, מובן המסופר בגמרא, כי גוי חלם ש"בלע חד כוכב", והדברים מיוחסים ליהודי - "דכתיב, דרך כוכב מיעקב". בעוד שברמב"ם מובא, כי "דרך כוכב מיעקב" נאמר על משיח שכן, כאמור, בכל יהודי קיים ניצוץ ממשיח, ואפילו ביהודי כזה שגוי חולם עליו. ויהי רצון, כי מדיבור יבואו הדברים בפועל".
האדמו"ר מאלכסנדר פיאר בנוכחותו את סיומי הרמב"ם הכלליים וכן את חגיגות הסיום בבני ברק. הוא אף השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק 'מיהו יהודי' בשנת תשמ"ג, והוא חתום על כרוז האדמו"רים לעידוד הדלקת נרות שבת קודש על ידי ילדות שהגיעו לחינוך.
דבריו על הספר יחי המלך המשיח
מספר הגה"ח הרב שלום דובער וולפא: "כשהחלו להשמע דיבורים בענין קבלת פני מלך משיח צדקנו, הלכתי להקביל פניו של האדמו"ר מאלכסנדר בהיותו בעיה"ק צפת ת"ו, ומסרתי לו את הספר "יחי המלך המשיח". באותה הזדמנות שמעתי ממנו דברי עידוד וברכה חמים, על פעולותינו בענינים אלו של פירסום עניני משיח וגאולה, ועל עידוד העם לאמונה בהתגלות מלך המשיח".
אחד מחסידיו, הרה"ח ר' אברהם יצחק לנציצקי, סיפר בספרו "הגיגי אבני ר"מ": "לפני נסיעתי לארצות הברית לרגל חתונת נכדתי שתחי', נכנסתי לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר לקבל את ברכתו. ואמר לי, תכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, ותגיד לו במלים אלו: "כתוב חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שבענו כבר מספיק בזיונות, כבר הגיע הזמן שיהיה חננו ה' וגו', אפילו במתנת חינם".
"כשנכנסתי לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א להגיד לו את שליחותו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ענה לי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א: "לפום צערא אגרא, והאגרא תהיה בכפלים, ונראה בטוב בגשמיות וברוחניות". במעמד זה נתן לי האדמו"ר דולר בשליחות לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר".
האדמו"ר מאלכסנדר זצ"ל היה נשוי לרבנית אסתר לאה, תבדלח"ט, בתו של הגה"ח הרב חנניה יוסף היילפרין ע"ה, רב קהילת חב"ד בשכונת בית-ישראל בירושלים.
הניח בנים וחתנים גדולים בתורה ובחסידות.