![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ארון הברית
ארון, הוא שם לארון הברית, בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות – לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'[1], ארון הברית[2], וארון האלוקים [3].
ברמב"ם[4] כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.
מצורת הבית
מקשה הרבי[5] מה לרמב"ם לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג' שבם ביאר את כלי המקדש?
מסביר הרבי: הרמב"ם כותב[6]. אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.
נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד בקדש הקדשים הוא - לדעת הרמב״ם -פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', , כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את בית המקדש לבית לה', כמ״ש ונועדתי לך שם.
מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה קדש הקדשים - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד הדברים שהם ״עיקר בבנין הבית״?!
וכדי להסיר תמיהה זו, מביא הרמב״ם כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית שני לא היה חסר ״בבנין הבית״.
ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.
מבנה הארון
הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ.
עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.
מידות ארון העץ: אורכו – ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו – ½1 אמה. עובי תחתית הארון – 1 טפח, עובי הדפנות – ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע[7].
הכפורת והכרובים
הכפורת היא מכסה הארון, מעליה היו שני הכרובים.
לערך מורחב: כפורת.
מיקום הארון ותכולתו
ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים.
אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.
בתוך הארון הונחו שברי הלוחות[8], ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני[9].
לדעת ר' מאיר, בתוך הארון בצד הלוחות היה מונח, ספר התורה שכתב משה ביום מותו. (לדעת ר' יהודה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ. מחלוקת זו נובעת ממחלוקתם בענין גודלה של האמה בכלים. ר"מ סובר, שהאמה היא בת 6 טפחים, ומכאן נובע שהארון היה גדול יותר. ור"י סובר שהאמה היא בת 5 טפחים ומכאן נובע שהארון היה קטן יותר[10].
בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.
מקורות
- חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו
- התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.
הערות שוליים
- ^ יהושע ג'.
- ^ יהושע ג.
- ^ שמואל-א ד.
- ^ פ"ד ה"א.
- ^ חידושים וביאורים על הרמב"ם
- ^ הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.
- ^ ב"ב יד.
- ^ ב"ב י"ד א.
- ^ מלכים-א, ח'
- ^ בבא בתרא י"ד.