קרבן עולה

העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה.

פרטי ההקרבה

שחיטתה: בצפון המזבח

קיבול דמה: בכלי שרת בצפון.

זריקת הדם: דמה טעון שתי מתנות שהן ארבע.

פרטים נוספים: טעונה הפשט העור וניתוח הבשר.

אוכלים: כולה לה' על אש המזבח.

שתי מתנות שהם ארבע

נחלקו רב ושמואל באופן נתינת הדם של "שתי מתנות שהם ארבע". שהם בקרנות - מזרחית צפונית, מערבית דרומית.

רב סובר כי נותן את הדם על קרן המזבח בשתי צדדי הקרן, ךדוגמא מזרחית צפונית, נותן פעמיים, בצד המזרחי של הקרן ובצד הצפוני של הקרן. שמואל סובר כי נותן על הקרן באמצע והדם מתפשט מאליו לשתי הצדדים, כמין אות כ"ף פשוטה.

ההוכחה כי זריקת דם העולה הוא באופן של "שתי מתנות שהם ארבע" הוא, מכיון שזריקת דם העולה צריך להיות על יסוד המזבח, ומכיון שלא היה למזבח יסוד בקרן מזרחית דרומית לא יתכן לבצע ארבע נתינות של דם אל ארבע קרנות.

הסיבה לכך שבקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד למזבח הוא לפי שחלק זה היה בחלקו של יהודה, שלא כשאר יסודות המזבח שנפלו בחלקו של שבט בנימין, וזכה בנימין שיסודות המזבח היו רק בחלקו.

הסיבה לזכיה זאת, הוא כדברי רבי אלעזר: רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר ובין כתפיו שכן.

ההסבר לכך הוא שחלקו של יהודה החל מצידו המזרחי של הר הבית, כלל את כל העזרות עד המזבח, שם היה חלקו של בנימין, מלבד אמה אחת של המזבח בחלקו המזרחי שהיה של יהודה, כמעט כולו - חוץ מהקרן הצפוני - מזרחי.

נמצא שההקרן היחידה שהיה בחלקו של יהודה, ושם ראוי היה להיות יסוד, הוא בחלק המזרחי - צפוני, אלא שבזכותו של בנימין זכה של הקרנות יהיו בחלקו בלבד.