דבר מלכות ה' טבת
דבר מלכות ה' טבת זהו שיחה שאמר הרבי ביום רביעי בלילה, פרשת ויגש ה' טבת בשנת תשנ"ב בהקשר ליום ה' טבת שבו ארע דידן נצח. השיחה הוגהה על-ידי הרבי באידיש.
בשיחה מסביר הרבי את עניין פדיון הספרים והקשרו עם הפדיון הכללי של עם ישראל בגאולה, וכן את הצורך בלימוד בספרים ובלימוד משניות שזה בוודאי יזרז את גאולת הספרים שנותרו לפדיון בתקופה ההיא.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
רקע
שיחה זו נאמרה במלאות חמש שנים לציון ה' טבת, בשיחה אמר הרבי שה' טבת נמשך כל שנה ושנה מחדש וצריך להמשיך ביתר שאת בפדיון כל שאר הספרים שעדיין לא גאלו אותם.
סיכום
| " | המצוה דפדיון שבויים (בה' טבת) - פועלת (ע"ד "מצוה גוררת מצוה") גם את אמיתיות ושלימות הפדיון שבויים ע"י הקב"ה - הפדיון דכל בנ"י (וכל עניני תורה וכל הענינים כולם) מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה. | " |
- אותיות א'- ב': עניינו של ה' טבת הוא גאולת הספרים ומצוות פדיון שבויים, ובכל שנה ושנה כשמגיע יום זה העניינים של ה' טבת נמשכים ונפעלים מחדש כמו בעניין של "מצווה גוררת מצווה", ומכיון שיש עדיין קבוצה של ספרים שצריך לגאול שה' טבת יפעל שזה יהיה במהרה. העניין של מצווה גוררת מצווה בפדיון שבויים נמצא במיוחד בפדיון שבויים של ספרים שעל-ידי כך שלומד בספר אחד זה עוזר לו להמשיך ולהשיג הבנה בספר השני וכן הלאה, כך גם בפדיון ספרים על-ידי פדיון רוב הספרים זה יהווה כהתחלה להשבת של שאר הספרים הגנובים. ופדיון הספרים פועל שהקב"ה יפדה לכל אחד ואחד מבני ישראל את נשמתו ויוציא אותה מהגלות אל הגאולה. כמו כן השייכות בין פדיון לגאולה הוא שגם בשביל שתהיה גאולה צריך 'לפדות' את הניצוצות מהחושך כך גם אצלינו צריך לפדות את הקדושה של התורה מהשביה.
- אותיות ג' - ה': פדיון הספרים אמור להביא ללימוד בהם, לכן בה' טבת צריך להוסיף בלימוד התורה, וכהתחלה צריך להתחיל בלימוד משניות ובכל שאר הספרים שנפדו, ולימוד זה יפעל להבאת הגאולה, וכאשר הקב"ה יראה שפדיון הספרים גורם ללימוד בהם הרי הוא יפדה גם את שאר הספרים. וענין גאולת הספרים זה רמוז גם בפרשת השבוע של יום זה[1] פרשת ויגש, בתחילת הפרשה נאמר "ויגש אליו יהודה" ומכך לומדים את סמיכת גאולה לתפילה. והטעם לסמיכת גאולה לתפילה הוא על דרך משל כמו עבד שבא לבקש ברכה מהמלך ומבליג זמן מה עד לבקשתו, זה לא מכובד ולכן צריך לסמוך את הגאולה לתפילה.
כך גם בעניין הספרים צריך להסמיך לגאולת הספרים תפילה על אלה שעדיין לא נגאלו, ובכלל תפילה על הגאולה הכללית של כל עם ישראל, ועל-ידי כך זה יפעל שהקב"ה יזרז את גאולת הספרים הנותרים בכלל ואת ביאת הגאולה בפרט. כמו כן נאמר "ציון במשפט תפדה"[2] - שצדקה תזרז את עניין הפדיה של הספרים. (אחרי השיחה חילק הרבי שני דולרים לכל אחד, ואמר שהדולר הראשון "כל אחד יכול לעשות כטוב בעיניו" והדולר השני יהיה לצדקה).
בסוף השיחה איחל הרבי שנתינת הצדקה תזרז את עניין הגאולה, ומכיון שבזירוז יש כמה וכמה אופנים שיהיה באופן של "סמיכת גאולה לתפילה" ללא הפסק.
קישורים חיצוניים
- השיחה: בגרסת טקסט.
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |