מנחם זמבה

הגאון האדיר רבי מנחם זמבא הי"ד, מחשובי חסידי גור, ומגדולי התורה המפורסמים ביותר בדורו.

קשריו עם אדמו"ר הריי"צ

אחת התוכניות בהם התעסק הרבי הריי"צ לאחר צאתו מרוסיה, הייתה התעניינות בדבר יסוד כולל בפולין עבור אברכים מצויינים ביראת שמים ותורה. ההצעה הראשונה שהייתה שהרה"ג הרב מנחם זעמבא הי"ד יעמוד בראש הנהגת הכולל. הרב זעמבא, היה באותה שעה רבה של וורשה. בשנת תרפ"ט כתב לו הרבי הריי"צ מכתב בו מכנהו בתוארים: כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע לשם תהלה ותפרת בתוככי מחבבי לומדי תורה ויראת שמים, סוע"ה, בעל כשרון מצויין, משכיל על דבר טוב, אי"א מוה"ר מנחם שליט"א.

במכתב מפרט הריי"צ את בקשתו, ובתוך הדברים הוא כותב: לדוגמא במדינה זו שהנני יושב בה, מדינת לאטבי, הנה בעיר הבירה ריגא יע"א אשר ת"ל קהל עדת ישורון, ד' עליהם יחיו, היא קהילה גדולה, כן ירבו, וישנם ת"ל הרבה בתי כנסיות ובתי מדרש, ובכל בית מדרש וכנסת יש שיעור קבוע ללימוד גמרא, ובאים ת"ל הרבה בע"ב שי' בעלי עסקים, גם מאלו אשר תוארם החיצוני לא בהידור כ"כ, באים ג"ע אל השיעור ולומדים בעיון לפי ערכם, ובד"כ לומדים הרבה. ובכ"ז הנה אין אפילו חדר א' של תשב"ר שיהי' מסודר בסדר ישראל סבא.

ישנה בפה ישיבה קטנה וצנומה, ובערי השדה אומרים אמור אשר ישנם הרבה בחורים טובים בעלי כשרון החפצים ללמוד, וללמוד בעיון, אבל מאפס מקום של לימוד הם הולכים בטל, ולבסוף נופלים ר"ל בידי זר, וכמה ידאב הלב על שמועה רעה כזו, וכמה פעמים דיברתי עם כבוד הרבנים שי' אשר באו אלי, והמה חלושים ורפוים מאפס האמצעים הדרושים לזה, ולדעתי מאפס מאגד ומסדר אשר יתן לבו ודעתו על זה, כי ברית כרותה לכל עבודה ופועל טוב שאינה חוזרת ריקם, ודבר זה תלוי בעובד בעל כשרון אשר יתן עצמו בכל לבו נפשו ומאודו.

וכן הוא הדבר בדבר התייסדות כולל מארבעים גדולי תורה, אין הדבר תלוי אלא באיש בעל כשרון ראוי לדבר זה אשר יקח על עצמו בעזרתו ית' לסדר דבר זה.

מאוד ינעם לי לשמוע אשר כבודו מצדו מוכן הוא לעזרנו בדבר כזה, אשר בעזרתו ית' יכול הוא כבודו וראוי לסדר עניין כזה, אשר בוודאי יש לכבודו איזה הצעה מעובדה בעניין התייסדות כולל לגדולי תורה, אשר מאוד יערב לי לקבל בזה מכתב כבודו מפורט בכל ענייני התייסדות כזו לכל פרטיה. רבי מנחם השיב מיד במכתב, בו הוא מזכיר את פסקו של האדמו"ר הזקן: כק"ת שי' לאי"ט מבקש הצעה מעובדה, הנה הסידור ללימודי תורה"ק כבר נודע ומפורסם במדינת ליטא בכוללים שונים, ולדעתינו נחיצות רב להקדים סידור לימוד הלכה במקורה מש"ס ושו"ע, כפסקי הגאון הנורא דומה למלאך ה' זי"ע בש"ע ה' ת"ת, כי בימים ההם משוטטים לבקש דבר ד' זו הלכה ממקורה הטהור ואין (כמובן במדינתינו לא נוכל לייסד באופן פרושים שהורגלו בליטא כי אין זה מתאים לרוח החסידים שי').

גם נחוץ חצי היום להעמיק בעיון בש"ס וראשונים, עד כי במשך שלוש שנים יהיה בקיאים ברוב הש"ס הנוגע לדינא.

בנוגע ליסוד המוסדות כותב רבי מנחם: ואמנם הדבר הקשה עלי הוא דבר הנוגע לרוח המוסד, כי כמובן בית כזה שמגדלין בו תורה מוכרחים לפקח על שער הבית, תרעא לדרתא, שזהו יסוד היסודות ועמוד הכל להיות יראה קודמת לחכמה, ואו אז יש לנו לקוות לעזרתו ית"ש כי תהי' החכמה מתקיימת.

ובזה יש לדון, כי הגם שלדעתי טוב מאוד להיות לימוד קבוע בענייני חב"ד, לרומם לב העוסקים בתוה"ק להיות נקלט בנפשם השגת התורה שהיא טפת חכמה עילאה כו'.

אולם יען כי במדינתנו גדולי התורה אשר כבר קנו לעצמם קנין תורה, כבר יש להם סדר ושיטה בדרכי היראה אשר קבלו מרבם, ואנשים כאלו לא דבר נקל הוא להתחיל בלימודים, לזאת אולי יוכל להיות כי יותר טוב להיות הרשות נתונה לכל אחד רצונו, כי הגם שיהי' זה חוב קבוע ללמוד בכל יום דרכי יראת ה' ויהי' מסודר לימוד חב"ד, ולימוד החסידות בדרכי צדיקי מדינתינו שי', ובדברי מוסר הראשונים ז"ל, וכל אחד מהלומדים יבחר לו מה שלבו חפץ, וזה דרך תפארת לעושיה ומן האדם.

לשאלת בכסף מנלן, חשבתי כי נכון לייסד ועד מגדולי ישראל מכמה מדינות כי יעמדו בראש, וכל אחד יקבל על עצמו סכום קצוב להעמיד לשנה מנדיבי עם להוצאת המוסד.

הרבי השיב לו במכתב נוסף בו הוא מפרט את פרטי המוסד ובהם:

א. ותנאי לי בדבר זה אשר כבוד ידידי יעמוד בראש ההנהגה.

ב. על מכתבו האמור כבדני כבוד ידידי במכתבו השני, ספר ערוך בטוב טעם נועם עריבות מתיקות התיסדות כולל אברכים בעלי יראה ותורה ואשר בענייני לימוד החסידות כלומר איזה חסידות אם בשטח חב"ד או בשיטת פולין את זה אין צריכים להגביל בהגבלות מוגבלות, וכחפץ איש ואיש מאחר כי האמת הגמור הוא אשר כל ענייני החסידות באיזה שיטה שתהיה ובאיזה אופן שיהיה מובילים אל היכל יראת שמים והידור מצווה ותיקוני המידות. אנוכי עוד טרם באתי לידי עיון בפרט זה, אם כי לדעתי הוא כללא דכולא, אבל עם זה הנה אורחות החיים בחיי העבודה והתעסקות הביאוני לידי כך, עד אשר אין לי הדבר בעצם לא אוכל להגיד איך יהיה מראהו.

בתוך המכתב מפרט הרבי הריי"צ על חשיבות תורת החסידות במילים אלו:בשבעת שני עבודתי בעזרתו ית' במערכת קרב, במלחמת הגנה, במלחמתה של תורה בארץ מולדתנו, באתי בקירוב פנימי עם כבוד הרבנים הגאונים האשכנזיים (מתנגדים) וכבוד הרבנים הגאונים החסידים בני פולין שליט"א. ומי הם אלה אשר עבדו ואשר העמידו עצמם בסכנה, רק אלו אשר חנכו על תורת החסידות חב"ד, הם רק הם אשר חרפו נפשם מנגד מבלי התחשב עם מצבם הפרטי, מהם אשר עזבו את הרבנות ויהיו למלמדים במקומות הדרושים להם, ובשכירות פחותה לגבי מה שהיה להם ברבנותם, מהם בעלי עסקים אשר עזבו את מסחרם, ונהיו לעובדים על שדי המערכה. ...הארכתי בדברים בעניין זה, למען לתת מושג וציור מוחשי, להראות אופן עבודתה של התעמולה וההתעסקות במדיתנו בהרבצת תורה.