משתמש:ווילדקייט/חב"דפדיה:בטאון חב"דפדיה
ערכים חדשים
מאת חסיד חב"ד
דוד שמעון חדד[עריכה]
דוד שמעון חדד נולד בסמוך לתוניסיה, וכשהגיע לגיל 13 החל ללמוד בישיבת חב"ד בתוניס בראשתו של הרב ניסן פינסון.
לאחר חתונתו עבר לגור במרסיי שבצרפת לאחר אישורו של הרבי. לאחר חצי שנה עלה לארץ והתיישב במגדל העמק והיה מראשוני המשפחות החב"דיות בעיר.
הערך נוצר ע"י המשתמש חסיד חב"ד.
השתתפות בממשלת ישראל[עריכה]
אחד מהנושאים בהם פתח הרבי מאבק והתייחס אליהם רבות היה בנושא של השתתפות בממשלת ישראל, על מעמדו של השר בממשלה וכדומה.
בשלהי קיץ תשי"ב הסערה הלכה והתעצמה, ובראש חודש אלול נערכה הפגנת ענק, כאשר הדובר הראשי היה הפוסק החב"די הגר"ח נאה, אשר כיהן גם כחבר ועד הרבנים של אגודת ישראל. למרות זאת, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הבינה כי גם כעת אין אפשרות לשבת בממשלה אשר שמה לה למטרה לרמוס את תורת ישראל. לכולם היה ברור כי מי שיושב ליד שולחן הממשלה, נושא באחריות אמיתית לעבירות הנעשות בחסות ממשלת ישראל.
למרות פרישת החרדים, אנשי 'המזרחי' נותרו לשבת ליד שולחן הממשלה וליהנות ממנעמי השלטון. במהלך השנים הבאות התבטא הרבי בחריפות רבה נגד העובדה שיהודים דתיים הם חלק מהממשלה ומהקואליציה. באגרות מיוחדות הבהיר כי היושבים בממשלה ובקואליציה נושאים באחריות מלאה לכל החלטות הממשלה. במיוחד הדגיש הרבי את אחריותו של "שר הדתות" אשר במסגרת תפקידו הוא מזרים תקציבים לכנסיות ובעצם הוא שותף לעבודה זרה.
יחד עם זאת, הרבי עודד את ההשתתפות בהצבעה במערכת הבחירות להצביע לחרדים לדבר השם. היו שתמהו אם אין סתירה בין שתי העמדות — כאשר מצד אחד יהודי שומר מצוות נוטל חלק בבחירות ובהכנסת נציגים לכנסת, ומן הצד השני — חל איסור מוחלט על שותפות בממשלה.
הרבי השיב על כך במכתבים שונים ששיגר לרבנים ולאישי ציבור. וכך כתב אל הגאון החסיד הרב מנחם זאב גרינגלאס מקנדה, לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת תשט"ו:
"בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחוייבים בזה. ואף שכניסה בקאאליציע, לדעתי, אסורה מפני השתתפות בגזירת גזירות נגד [הדת] וכו'— "הנה כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה (ובעצם לקיחתו את התעודה הרי מודה, ולא באונס, בההנהגה דשם), ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעל ידי זה תהיה הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן — בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, ח"ו, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש — וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס [= שיש לו כתפיים רחבות] שיכול לשאת תקלה עליו".
עמדתו של הרבי היא עקרונית: כאשר יהודי בוחר במפלגה השומרת על קדשי ישראל, בכך הוא נאבק בממשלה ובחוקים העתידים להתקבל בקדנציה הבאה. אך כאשר משתתפים בקואליציה ובממשלה, הופכים להיות חלק מביצוע הגזירה נגד הדת.
הערך נוצר ע"י המשתמש מנדי קרומבי.
מבזקים חדשים
מאת חסיד חב"ד
