הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הרב פנחס גדליה הכהן פשטר (פאשטער, ו' בכסלו תרצ"ט - א' בסיוון תשפ"א) היה משלוחי הרבי, מנהל בית חב"ד "שערי בינה" בפריז, שבמשך שנים קירב יהודים רבים לתורה ומצוות בצרפת.

הרב פנחס גדליה הכהן פאשטער

תולדות חיים

נולד בו' בכסלו תרצ"ט בפריז לאביו הרב שמעון פשטר שהשתייך לקהילה החרדית ולאמו מרת דובא בינה שהיתה נכדתו של אב"ד גרודנא וממשפחה מיוחסת. כשפרצה מלחמת העולם השניה המשיכו ההורים להתגורר בדירתם בלב פריז והמשיכו לשמור על אורח חיים יהודי. גם בשנות המלחמה המשיך אביו ללכת לבית הכנסת ואני דאגה להשיג אוכל כשר.

אחרי המלחמה המשיך הרב פשטר את לימודיו בישיבת 'יבנה' של הגאון הרב אליהו מונק, הוסמך לרבנות על ידי בית הדין הגדול של פריז. במקביל רכש השכלה אקדמית והשתלם בלימודים גבוהים בפילוסופיה, מדעים ושפות.

השינוי בחייו של הרב פשטר חל כאשר בבית הכנסת השכונתי השקט החל להופיע לעיתים קרובות הרב צבי לייב לוין שהיה שליח במרוקו ונאלץ לעזוב בלחץ השלטונות. ר' צבי לייב גילה בפני הרב פשטר את עולמה של תורת החסידות ודאג לקחת אותו לביקור באוברוויליה שם התרכזו כמה משפחות של זקני החסידים שהיגרו מרוסיה וניהלו קהילה חסידית קטנה ואותנטית.

הרב פשטר התקבל על ידי החסידים בחום ובאהבה וקיבל מהם השפעה רבה ובעיקר מהרב אריה דוב איידלמן שהיה משרידי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש.

קרוב לעשר שנים התחכך הרב פשטר עם זקני החסידים כשבחופשות הקיץ היה שוכר דירה בקרבת הישיבה בברינואה שם התבשם מהאווירה של תומכי תמימים ושמע את שיעורי החסידות של המשפיע הרב ניסן נמנוב.

בשנת תשכ"ד החל לארגן סדרת שיעורי חסידות בבית כנסת עתיק בפריז הנקרא על שם כתובתו: "רחוב ד'יוק מספר 5".

באותם שנים גם פעל באורלי ליד שדה התעופה של פריז שם מסר שיעורי תורה וקירב מבוגרים וצעירים לאור החסידות. וכן פתח תלמודי תורה לילדים שפעלו פעמיים בשבוע.

את שלל פעולותיו פעל הרב פשטר כאדם פרטי ולא במסגרת ארגונית חב"דית כלשהי, הוא לא ראה חיסרון בכך, וכי אותם חסידים מסוגים שקירבוהו לחסידות פעל במסגרת מוסד כלשהו?! הוא ראה בכך חיסרון. בשנת תשל"א מוסדות ואנשים שונים נתנו לו הרגשה כאילו הוא פועל בשטחם, על חשבון מסגרתן הקבועה, ועל כך כתב הרב פשטר לרבי. הרבי ענה לו בהוספה שרשם בכתב יד קדשו בסיום מכתב פרטי: "בברכת הצלחה בהפצת היהדות והמעינות בפרט (שבוגאי יַמשִיך בזה, ולפלא שאלתו) ובפרט בשיעורים החדשים שמזכיר"[1].

גם בהמשך היו שטענו כלפיו שעליו למסד את פעילותו ולעבוד עם הארגונים הרשמיים של חב"ד בפריז, על כך כתב הרב פשטר לרבי בשנת תשל"ב בטרם שנסע לרבי. כאשר נכנס ליחידות אצל הרבי לאחר מכן, קיבלו הרבי ביאור פנים ואמר לו "ישנן מספיק נשמות יהודיות בפאריז, עבורו, עבורך ועבור אחרים! עליך לפתוח מוסד משלך, ותודיע לכאן על הפעולות. אם המקום בבית הכנסת יהיה קטן, תראה לעבור למקום גדול יותר!".

הרב פשטר היה מופתע לשמוע זאת מהרבי והעז לומר שלא יאמינו לו בפריז.. הרבי השיב לו שיקבל זאת בכתב. ואכן קודם שנסע חזרה לצרפת קיבל מכתב מפורט שפעולותיו צריכות להיערך כאוטונומיה נפרדת. הרבי ביקש במכתב מהרב שמואל אזימוב לתת אוטונומיה לרב פאשטער כסניף של צא"ח המרכזי - בית ליובאוויטש פריז ואף לתמוך בפעילותו כספית, וכן שיעבדו מתוך שיתוף פעולה[2].

פעל רבות בענייני גאולה ומשיח ובפרסום בשורת הגאולה של הרבי. מידי שנה נסע עם קבוצה של מקורבים לחגוג את שמחת תורה במחיצת הרבי ב-770.

בחודש אייר תשפ"א נדבק בנגיף הקורונה ובראש חודש סיון נפטר. הלוויתו יצאה מפריז עיר שליחותו בהשתתפות מאות אנ"ש ומקורבים, משם המשיך מסע הלוויה לארץ הקודש להר הזיתים שם נטמן[3].

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים