משתמש:חבדפד770/ארגז החול הכי מרכזי/ספירות אין קץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־18:54, 23 במאי 2021 מאת איקס (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

ספירות אין קץ הם דרגות לפני הצמצום ששם הספירות הם לא מוגבלות.

ספירות אין קץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשם זה מכונה יכולתו האין סופית של הבורא, לברוא את העולם בצורה אחרת לגמרי מאיך שאנחנו מכירים.

אנחנו מכירים את העולם בצורה מוגבלת ומצומצמת, הנובעת עשר ספירות בעולם האצילות, אך הקב"ה יכול להאציל - ליצור - לא עשר ספירות "מוגבלות" אלא גם ספירות אין קץ[1].

זה לא רק יכולת מופשטת, אלא גם דרגה בפועל באוא"ס שלפני הצמצום. המובן של ספירות הוא הגבלה והגדרה כלשהי, אבל עצמותו יתברך מובדל לגמרי מאיזה הגדרה שיהיה. עוד לפני תחילת מחשבתו של הקב"ה לברוא עולם נהיה ענין הספירות, ותחילת התהוות הספירות היה באופן דק מאוד ולא מוגבל - אין קץ (לא מוגבלות במספר). היינו שגם באוא"ס לפני הצמצום יש כבר ההתחלה של ספירות - הגבלה; הקב"ה כבר אז התחיל 'לחשוב ולתכנן' עולם מוגבל.[2].

מהותן של הספירות אין קץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהות של ספירות אלו, שונה מהספירות המוכרות לנו, בשני פרטים: 1. המהות של כל אחת מהספירות תהיה מופשטת לחלוטין, בלי שום הגדרה והגבלה (אפילו לא הגדרה של רצון[3]).

2. כל הספירות ביחד יהיו בלי קץ, בלי סוף[דרושה הבהרה].

זה לעומת הספירות המוכרות לנו, שכל ספירה בפ"ע יש לה גדר מסוים, ומספר כולם ביחד הוא עשר.

החילוק בין עשר ספירות הגנוזות לספירות אין קץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

באוא"ס לפני הצמצום יש שתי דרגות. דרגה אחת שכבר שייכת (ברובד מאוד עמוק) לעולמות, היא מקור למקור להם, ולכן היא נקראת עשר ספירות הגנוזות, כי בתוך הפשיטות העצמית של אור אין סוף כבר יש "התחלה" (בדקות מאוד!) של עשר ספירות - של מקור לעולם מוגבל. ויש דרגה שנייה, שלמעלה מזה. מבחינתה אין שום מקום ואפשרות שיהיה הגבלה של עשר ספירות. הספירות שמגיעים מצד דרגה זו הם "אין קץ", כלעיל.

לפעמים מכונה דרגה זו כעצם האור.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

עשר ספירות הגנוזות

הערות שוליים

  1. ראה למשל תקוני זוהר בהקדמה יז. "אנת הוא חד ולא בחושבן" - ומפרש אדמוה"ז (מאמרי אדמוה"ז תקס"ו א' עמ' פד), שהפשט הוא שהוא לא בחשבון מוגבל של ע"ס אלא "רבוא רבבות ספירות עד אין קץ ושיעור".
  2. המשך תרס"ו עמ' קפד ואילך.
  3. המשך תרס"ו עמ' קע.