שמואל וואזנר

הרב שמואל וואזנר נולד בתרע"ג בעיר וינה לאביו יוסף צבי ז"ל. כבר בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא זצ"ל, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.

בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית ע"ה - ביתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ והתיישב בירושלים. רבי שמואל הוא מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו התקבלו כ'הלכה למעשה' ברוב תפוצות ישראל.

גדול שבענקים

קשריו עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה (תרצ"ו) לבקר אצל הריי"צ ולקבל את ברכתו.

40 שנה לאחר-מכן, בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.

הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: "זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו". עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם ה'מהרש"א' (רבי שמואל אידלס - מגדולי מפרשי התלמוד), והרבי אמר שה'מהרש"א' לא אומר זאת. "לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק". עוד אמר: "כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של 'גדול שבענקים'".

תומך בפעולות הרבי שליט"א

הרב וואזנר תומך בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי שליט"א.

אחת מתקנותיו של הרבי שליט"א היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך הספר 'יד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה.

בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים, בא בנו של רבי שמואל במקום אביו שנבצר ממנו להגיע אמר:

"הרבי מלובביץ' שלח שלוחים להפיץ תורה בכל העולם. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר הרמב"ם. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי הרמב"ם לנחלת הכלל - כמו מרן הרבי מלובביץ' שליט"א. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי הרמב"ם וכך ידעו את כל הלכות התורה.

רוח הקודש נפלאה

בשנת תש"נ לפני חתונת בתי שתחיה - מספר רבי שמואל - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי; הרבי ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.

כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של הרבי התקיימה.[1]