דעת עליון ודעת תחתון
דעת עליון ודעת תחתון
שני אופנים שהבורא מתייחס לעולם, ולאידך שני אופנים שיהודי יוצא מעצמו ומכיר את הבורא. והא בהא תליא - זה מגיע מזה. דעת עליון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שמבחינתה כולא קמי' כלא חשיב - הכל לפניו נחשב ככלום. כלא. ומצד זווית מבט זו מגיעה ההכרה מלמטה - שהיש הוא למעלה, ואילו למטה הכל אין. דעת תחתון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין. לא מושג, לא בעולם שלנו.
המעלות בדעת עליון מצד דעת עליון, העולם מתאחד ברמה העמוקה ביותר עם הקב"ה. הוא לא מציאות קיימת בפני עצמה שמתאחדת, אלא מלכתחילה הכל אחדות פשוטה. מאיזה דרגה באלוקות מגיע דעת עליון? עצמות הוא היש האמיתי, ולגביו הכל נחשב כאין.
המעלות בדעת תחתון לאידך, כיוון ש"נתאווה הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים", והוא רוצה להתגלות בעולם שלנו, ולא רק באופן שהעולם יתבטל לגמרי אלא גם באופן שהעולם - מהמקום האישי שלו - יתאחד איתו ויבין אותו, לכן יש גם דעת תחתון. יש עולם, ובו גופא מחדירים אלוקות.