עבודה
כאשר מציעים לאדם משרה, מומלץ לברר מהי הסיבה שבגינה משרה זו התפנתה, מהו הקושי שהוביל את האדם שעבד בה קודם לסיים את עבודתו, ולוודא שאכן מדובר במשרה יציבה[1].
יש להיזהר שהעבודה במקום מסויים לא תתפרש כ'הכשר' על המקום כולו[2].
אין מניעה שאדם שומר מצוות יעסוק בעבודה בסביבה שאין בה אווירה דתית, ואדרבה, דווקא כאשר אדם שומר מצוות תופס משרה מקצועית בכירה ומעביר את המסר האמוני - יש בכוחות להחדיר זאת בחוגים רחבים יותר[1].
על האדם להתמקצע ולהשתדל לקבל את הדיפלומה, דבר המסייע בין השאר להגברת המשמעת העצמית והבטחון העצמי[1].
נשים
גם לנשים, עבודה מחוץ לבית לפחות מספר שעות מסויים ביום[3].
חינוך
המתעסקים בחינוך - עליהם להיות בקירוב גם עם הורי הילדים, שזה מוסיף בהשפעתם על התלמידים, גם בשיחת חולין (באם אינה שיחה אסורה) אפשר להטות השיחה לענין שתהיה תועלת בו, אלא שצריך לעשות זאת בלי בליטות, וכמו בכל עניני האדם[4].
עובד במוסד חינוך צריך להתגורר בסמיכות למוסד, על יסוד ההלכה שצריך להקפיד על 'משא ומתן' באמונה[5].
לאשה הסובלת מחוסר מצב רוח המליץ הרבי למצוא לעצמה משרה, על כל פנים חלקית, ושיהיה בה סיפוק נפשי[5].
לקריאה נוספת
- מותר להצטער לצורך פרנסה?, שבועון התקשרות משפטים תשפ"א עמוד 13
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 על פי מכתב הרבי שהתפרסם בשבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 11.
- ↑ אגרות קוש חלק י"א עמוד כו, סא, ק. חלק י"ח עמוד י.
- ↑ ניצוצי רבי התקשרות 1371. מענה הרבי במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1846 עמוד 6: "הקדוש ברוך הוא נתן לה שליחות להחזיק היהדות בסביבתה . . להקל על כל הנ"ל כדאי שיהיה לה משרה חלקית (בחינוך וכיוצא בזה)".
- ↑ שבועון כפר חב"ד 1874, מבית המלכות - כתבי יד קודש, עמוד 16.
- ↑ 5.0 5.1 מענה כ"ק אד"ש שנדפס בכפר חב"ד 1873 עמוד 16.