עשיית ציצית

עשיית ציצית לשמה היא חיוב מהתורה, המוזכרת בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות קריאת שמע):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת

.

בגמרא

בגמרא סוכה ט, א כתוב:

אמר רב יהודה אמר רב, עשאה מן הקוצין ומן הנימין ומן הגרדין פסולה מן הסיסין כשרה (כלומר, כל שהציצית נעשו מסיסים כלומר מחוטין גם אם לא נטוו לשם ציצית היא כשרה אבל אם עשאה מציצית שכלל לא נתלו בציצית עצמה לשמה הם פסולים). כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי אף מן הסיסין נמי פסולה דבעינן טויה לשמה.

טעמו של שמואל - שקובע כי הטויה צריכה ליעשות לשמה, נלמדת מהפסוק "גדלים תעשה לך" - לך לשם חובך. אלא שנחלקו האם הטויה היא בכלל העשיה או רק התליה בציצית עצמו.

האם מחשבה כמעשה

אדמו"ר הצמח צדק דן בארוכה אודות נשים שטוות ציצית, ובכל עת ששואלין אותם לשם מה הם טווין ציצית הם עונים - לשם מצות ציצית, אבל אינם אומרים תמיד בפירוש שהם עושים זאת לשם מצות ציצית, אם ציצית כאלו כשרים לכתחילה או בדיעבד.

הצמח צדק מביא בתשובה ראיות רבות מסוגיית גט לשמה, ומשחיטת קרבנות לשמן, ומכל הש"ס שתמיד אין צורך בדיבור מפורש, וכל שברור שדעתו היא לכוונה זו, נחשבת מחשבה כמעשה. הוא מביא את מחלוקת הראשונים בענין, ולבסוף הוא מכריע כי ציצית כאלו כשרות לכתחילה ממש, מפני שני סיבות: א. מחשבה נחשבת כמעשה לענין זה. ב. סופו מעיד על תחילתו, בכך ששוזרין את החוטין בצורה של ציצית.

השאלה העיקרית היא איפוא, בנשים תינוקות פחות מי"ב שנה ויום אחד, שעל פי הלכה אין להם דעת המועיל לכוונת לשמה, ורק אם מצד המעשה עצמו מוכח שהוא נעשה לשמה, הרי זה מועיל. ואם כן בנידון דידן, לפי הדיעות שהטוויה צריכה ליעשות לשמה, ישנה בעיה הלכתית שהרי אין בטוויה ראיה שנעשתה לשמה. ועל כך משיב הצמח צדק דלפי דעת הרמב"ם שהשזירה אינה מעכבת מצות ציצית כלומר שציצית שלא נשזרו כשרים, אם כן ניתן לומר שרק באופן כזה פסולים הציצית אם לא נטוו לשמה. אבל אם נשזרו לשמה, אז במעשה השזירה יוצאים לאור גם ידי חובת כוונת הלשמה של הטוייה, שהרי בסופו של דבר יש כאן "עשיה" לשם ציצית כפי שהתורה דורשת "ועשו להם ציצית".

על ידי מכונה

כאשר נשאל הרבי בנוגע לציצית שנעשו על ידי מכונה, השיב הרבי כי כבר נשאל על כך אדמו"ר הרש"ב והורה כי בדיעבד הציצית כשרים, אם תחילתת עשייתם היה על ידי אדם.

מנהג חב"ד

ציור המתאר את קשירת חוליות הציצית - לפי מנהג חב"ד.

מנהג חב"ד, הוא לכרוך את החוט האמצעי של הציצית סביב השאר, באופן של חוליות חוליות על פי הסדר הבא (הקריאה משמאל לימין):

• 3,3,1.
• 2 קשרים
• 2,3,3.
• 2 קשרים
• 3,3,3,2.
• 2 קשרים
• 1,3,3,3,3.
• 2 קשרים