חרבונה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:29, 24 בפברואר 2021 מאת שמואל חיים (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''חרבונה''' היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, לאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעק...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

חרבונה היה אחד מסריסי המלך אחשורוש, לאחר קריאת המגילה בפזמון שושנת יעקב יש להגיד "וגם חרבונה זכור לטוב".

אודותיו

חרבונה מוזכר במגילת אסתר כאחד משבעת סריסיו של המלך, שעליהם ציווה להגיד לושתי המלכה שתבוא[1], הוא נזכר בשנית בסוף המגילה כאשר הוא מגלה לאחשורוש שהמן תכנן לעשות למרדכי היהודי עץ כדי לתלות אותו, בגמרא נאמר שחרבונה גם הוא היה רשע, אך מכיוון שראה שהמן מפסיד מיהר מייד להתייצב לצד מרדכי[2].

להלכה נפסק שיש להגיד בפזמון "שושנת יעקב" הנאמר לאחר קריאת המגילה את המשפט "וגם חרבונה זכור לטוב".

דעה נוספת היא שחרבונה זה אליהו הנביא, הרבי מסביר שבתלמוד הירושלמי מוזכר אליהו הנביא שהוא "זכור לטוב", וגם על חרבונה נאמר שהוא "זכור לטוב" ומכאן לומדים שזהו אליהו הנביא, וזהו גם השייכות של חג הפורים לגאולה, שע"י שפועלים את העבודה של פורים יגיע אליהו הנביא ויביא את המשיח[3].

הערות שוליים

  1. מגילת אסתר, פרק א', ט - ט"ז
  2. מסכת מגילה, ט"ז, ע"א
  3. תורת מנחם, תשט"ו, ח"א, עמ' 329