משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה
הת' וילהלם
יסוד ובנין בית הכנסת
בית הכנסת ובית המדרש "בית יוסף", נבנה בשנת תרס"ח ע"י אנשי קוידינוב שהגיעו לאה"ק מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב.הם היו חסידיו של הרה"ק רבי יוסף בנו וממשיכו של רבי אהרן מקוידינוב זצוק"ל וקראו לבית המדרש "בית יוסף" ע"ש רבם בעודו בחייו. הרה"ק רבי יוסף מקוידינוב היה מחשובי האדמורי"ם ברוסיה, והקים שם ישיבה שנקראה "תומכי צדק". הוא הסתלק בב' דחנוכה תרע"ו ומנוחתו כבוד בעיר מינסק הבירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הרה"צ אלטר שלמה חיים זצ"ל. מעניינת היא העובדה (וכאן המקום להזכירה) שהרה"ק רבי יוסף היה מחותן עם משפחת בית רבי, לאחר שבתו הרבנית מנוחה נעמי הייתה נשואה להרה"צ רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי האדמו"ר מטאמשפאל-קוידינוב שהמשיך את שושלת חותנו הרבי מקוידינוב בניו יורק שבארה"ב. הרה"צ רבי משה חיים יהושע היה בקשר ידידות משפחתי עמוק עם ש"ב הרבי הריי"צ נבג"מ זיע"א, ועם הרבי נשיא דורנו. לאחר פטירתו בי"א אלול תשי"ט, נטמן ע"י אוהל הרבי הקודם בחלקת אגודת חסידי חב"ד בבית החיים ע"ש מונטיפיורי שבקווינס. רעייתו הרבנית ע"ה בת רבי יוסף מקוידינוב טמונה גם היא שם בחלקת הנשים אל מול הקודש אוהל רבותינו נשיאנו נבג"מ זיע"א.
מייסד ומקים בית המדרש בפועל, האיש שהשקיע את כל מרצו בזה ואסף וצירף
מעשה בית אלוקינו
פרוטה לפרוטה ובנה אבן על אבן, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל ז"ל מחסידי קוידינוב תלמיד חכם ובעל נגינה ששמש גם כש"ץ. מעשה שהיה גרם לכך שהיה מוכרח לעזוב את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא וב"ב ללא קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת דרכים ל"ע. יהי זכרו ברוך.
גבאי בית הכנסת והמתפללים
חסידי קוידינוב בעיה"ק ירושלים תובב"א היו בודדים במספרם, והמתפללים ח בבית הכנסת היו חסידים מכל החוגים תושבי שכונת בית ישראל, כשחלק גדול מהם היו חסידי חב"ד. הגבאים היו הרה"ח רפאל מאיר הכהן פרידלנסקי ז"ל חסיד קוידינוב שעלה לארצנו הק' מרוסיה, יהודי חם ובעל רגש. שהיה נציג ואחראי כולל קוידינוב. הוא החזיק את בית הכנסת במסירות רבה, ושימש בגבאות כל השנים עד השנים הקשות שכבר לא יכול היה לדאוג למניין מפני המצב הירוד וחוסר במתפללים, וכן מפני מחלה שתקפה אותו, ל"ע, את הניהול להגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין ע"ה, לאחר שהפציר בו לקבל עליו זאת כדי שביהמד"ר לא ייסגר ח"ו (כדלהלן). הגבאי השני היה רבי אברהם דוב ב"ר שמשון הכהן ברוידא. מחשובי המתפללים במקום בשנים הראשונות לייסוד ביהכנ"ס כבוד הוא לנו לציין את אחד מאנשי הסגולה בדור הקודם הרה"ק רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל שומרי אמונים. שעם הגיעו לאה"ק ת"ו, היה גר בחצר שממול ביהמד"ר וקבע כאן את מקום תפילתו. הרב הגאון רבי גרשון לפידות זצ"ל מגדולי רבני השכונה קבע את מקומו בלימוד בבית הכנסת, ומקומו הקבוע בבית מדרשנו היה ליד הדלת משמאל הנכנס. היה שותף פעיל בכל האירועים במקום ובפרט בעת מסירת בית הכנסת לקהילתנו כמו שיסופר בהמשך. בחלוקת הש"ס שהייתה מתקיימת בעת התוועדויות י"ט בכסלו היה לוקח הרבה מאוד מסכתות לסיימם עד י"ט כסליו הבא. בשנים האחרונות הוציאו לאור יוצאי חלציו את ספרו "משנת גרשון". הרב הגאון רבי ארי' ליב שטיינהרט מחבר הספר "כור זהב" על פירוש הרמב"ן עה"ת. רבי חיים נתן הכהן שהיה מחסידי ברעז'ין (ברזנא) חסידות ממשפחת הרבי מקוידינוב. הבעל קורא והש"ץ היה רבי יעקב מרדכי קלוקה, שבשנים האחרונות לפני סגירת בית הכנסת נטש את המקום, היה בעל קורא נלהב עם רגש חסידי חם ואהוב על הציבור.
רבי מענדל חסידה, חסיד סטריקוב, ומחסידיו של בעל ה"ישמח ישראל" מאלכסנדר, היה קרוב מאוד לחסידות חב"ד, והיה מתפלל בסידור "תורה אור" של רבינו הזקן נבג"מ זי"ע. היה גם מקורב להרה"ח רבי זלמן שניאורסון מגדולי חסידי חב"ד. סיפר פעם שהלקוטי תורה של רבינו הזקן לא היה יורד משולחנו של הרבי מאלכסנדר זי"ע.
רבי מענדל אגסי תלמיד חכם מחשובי המתפללים ז"ל. ורבי שמעון אייזנבך שו"ב
הי"ד שהי' משמש הרבה פעמים כש"ץ בימים נוראים.
כאמור לעיל רבים הם מחסידי חב"ד שקבעו מקום תפילתם בבית מדרש זה, כאלו
שבהשגחה פרטית הכינו וסללו את הדרך לקביעת המקום כאכסניה קבועה עבור חסידי חב"ד, ושימושו כמוקד פעילות של הפצת תורה וחסידות ממדריגה ראשונה בעתיד. מהם היה הגה"ח רבי דובער אפרת ע"ה מנכדי הרבנית מנוחה רחל נ"ע שהיה בתחילה רבה של מוסקבה. ואח"כ שימש כרבה של עיר האבות חברון ת"ו. בסוף ימיו עלה להשתקע בירושלים וקבע מושבו בבית המדרש. רבי מאיר שפירא, אביו של ראש ישיבת "תורת אמת" ורב שכונת בית ישראל הגה"ח רבי משה ליב שפירא, שאביו עוד זכה להכיר את כ"ק רבנו הצמח צדק נ"ע. היה בעל שמועה, והיה מספר הרבה מרבותינו נשיאנו.
גם הרב החסיד המפורסם ממשפחת בית רבי, רבי עזריאל זעליג סלונים ע"ה בא
כוח כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו באה"ק, , היה מבקר תכופות בבית המדרש עוד בטרם נמסר לחב"ד. ונתגלגלה זכות על ידו עוד בשנת תרצ"ו להנהיג אמירת שיעור תהילים לאחר התפילה, כפי שהנהיג הנשיא השישי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. הוא דווח על כך לרבי הקודם, והרבי הכיר לו טובה על כך, במכתב מכ"ד בתשרי תרצ"ו שנדפס באגרות קודש שלו ח"ג עמוד תמ"ד וז"ל:"...נהניתי במאוד מאשר בהבתי כנסיות אנשי קאיידאנאוו ובית ישראל הנהיגו אמירת התהילים אחר התפילה אשר בגלל זאת יברכם השי"ת בגשמיות וברוחניות... מהדגולים שבין אנ"ש, ת"ח מובהק ושליח ציבור דגול, הגאון רבי שלמה יהודה סגל ז"ל אבי משפחת סגל החב"דית. והגה"ח ממשפחת בית רבי, רבי חנני' יוסף היילפרין ע"ה, שלאחמ"כ ייסד את בית הכנסת חב"ד במקום. התפלל אז גם יהודי סגי נהור ל"ע בשם רבי מענדל ע"ה שנקרא כך ע"ש כ"ק רבינו הצמח צדק נ"ע. גם שני אחים למשפחת חיטריק מחסידי חב"ד שעלו מרוסיה התפללו בביהכנ"ס. לאחר זמן עם סגירתו של בית הכנסת
שברחוב רייכמן, (בבניין שעד לזמן האחרון שכן שם בית הכנסת של התימנים) שהיה בראשותו של הגאון החסיד רבי אברהם חיים נאה בעל "קצות השולחן" ע"ה והיה מפורסם בשמו "ר' חיים נאה'ס שול". עברו מתפלליו להתפלל בבית הכנסת זה שעבר בינתיים לחב"ד. ביניהם הגאון החסיד הנ"ל שהיה שליח ציבור בימים הנוראים שנים מספר עד לפטירתו בכ' תמוז תשי"ד. נוסח התפילה המיוחד שלו נשאר חקוק אצל בעלי התפילה שמלאו את מקומו עד היום. בנו הגה"ח רבי ברוך בעל מחבר ספר "גמרא שלמה" המשיך למלא את מקומו כש"ץ בבית מדרשנו בימים הנוראים, גם בנו הרב רבי משה צבי ע"ה היה מתפלל בבית מדרשנו. שולחן הכתיבה של הגר"ח נאה שעליו כתב את ספריו, היה מונח בביהמ"ד שנים רבות לאחר פטירתו, נתרם לבית הכנסת ע"י משפחתו.
ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב-בוטשאני
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב זצ"ל, שהיה אחיינו בן אחותו של רבי יוסף ה מקוידינוב, ובנו של הרה"ק משולם זלמן יוסף מטופרוב, מנכדי רבי חנוך העניך מאלסק זי"ע כיהן כאדמו"ר ברומניה (בוטושאן) ומשם עלה בשנת תש"ח.להמשיך את שושלת אבותיו הק' בארצנו הקדושה תובב"א. ביקר עם בואו באותה שנה פעם אחת באחת משבתות השנה בירושלים, וערך את שולחנו במלון ארץ ישראל (כמדומה) בסגנון קוידינוב, ובמוצאי שבת הוזמן לערוך "שולחן" מלוה מלכה בביהמד"ר ובעקבות מודעות ברחוב הגיע צבור מגוון, אולם לא מצא שם צבור משלו, ויותר לא הגיע. כאמור חסידי קוידינוב הבודדים היו חסידי רבי יוסף מקוידינוב ולא קיבלו אותו כרבם אף שהתייחסו אליו בכבוד רב כיאה לאורח חשוב כמוהו. (מה שפורסם שהיה מתגורר בירושלים ועורך שולחנות, מחוץ לאמור, להד"ם). הוא יסד לו בימד"ר בתל אביב, ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו תודה על שמחזיק את בית הכנסת הקרוי ע"ש דודו הקדוש ע"ה להמשיך בין כתליו תורה ועבודה.
העברת בית הכנסת
תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא הדסה אמו של הגה"ח חנניה יוסף היילפרין זצ"ל, ולאחר בקשתו של הגבאי ר' רפאל מאיר פרידלנסקי, הסכים הרב היילפרין ליטול על עצמו את עול ביהכנ"ס ופתח את המקום מחדש, ובעצמו דאג לתקן את החור שנפער מהפגז, החל להתפלל שם שחרית, מנחה ומעריב ולהרצות שם שיעורים. הוא סיים עם הצבור ששה סדרי משנה ובמשך השנים הספיק לסיים כמה מחזורים של ש"ס. אצל רבים מאלו שהיו אז מילדי
השכונה, עדיין זכורה מסירותו לקיום השיעורים תמידין כסדרן. ברם, בעקבות ההפגזות הלכה השכונה ונדלדלה מתושביה, דבר שהשפיע גם על דלדול ביהמד"ר מהמתפללים, וכך ארע שבליל שמחת תורה נשארו המתפללים שומרי החומות בלא מנין. העגמ"נ גברה בייחוד מזה שחלק מהמתפללים, הגיעו לביהמד"ר להתפלל תפילת מנחה של ערב חג והשאירו את המתפללים במפח נפש ללא מנין לתפילת מעריב של יום טוב. אז עלה בדעתו של האחראי על ביהמד"ר, שבאם יימסר ביהמד"ר לקהילת חב"ד, והוא יחדל להיות מעין עיר מקלט של יהודים מצבורים שונים, שאינם חשים שום מחויבות כלפי ביהמד"ר הרי זה רק יחזק את בית הכנסת ויהפוך את המקום לפינה חיה עם מנינים קבועים ומסודרים לרווחת כולם. הגה"ח רבי חנני' יוסף ע"ה הציע זאת לנציג כולל קוידינוב מר יוסף הכהן דרור ז"ל, בנו וממלא מקומו של הגבאי רבי רפאל מאיר פרידלנסקי ז"ל, שבינתיים שבק חיים לכל חי, והוא בא בדברים עם ראשי חב"ד בירושלים עם הגאון האדיר רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל ועם הרב החסיד המפורסם רבי עזריאל זליג סלונים זצ"ל, ועם רבני השכונה הגאונים הגדולים רבי משה ארי' ליב שפירא ורבי גרשון לפידות, זצ"ל. הובן שאכן זהו הפתרון המועיל ביותר לביהמד"ר, ובאור לי"ב אייר שנת תשי"ג התכנסו המתפללים ואנ"ש חסידי חב"ד שבסביבה, בבית הכנסת. פתח את התכנסות רבי עזריאל זליג סלונים ולאחריו דיבר הגאון החסיד רבי חנניה יוסף היילפרין שהסביר את סיבת ההתכנסות וסקר לפני הנוכחים את המצב כשבסיומו
חתמו יחד עם נציג קוידינוב והרבנים החשובים הנ"ל על כתב ההסכם להעברת ביהכנ"ס לרשות חסידי חב"ד עם כל הפירושים, ושישמש מעתה מקום תפילה ובית לתורה ומרכז ללימוד חסידות חב"ד והפצתה ולקירוב רחוקים ברוחו ובהדרכתו. של נשיא דורנו המעמד הסתיים בחזרת מאמר דא"ח ד"ה עד הגל ע"י הגה"ח רבי ש"י זעווין ע"ה. בליל שבת קדש שלאחריו פרשת אמור, התאספו אנ"ש מכל הסביבה ואורחים שבאו להשתתף במאורע היסטורי זה בתולדות חב"ד בירושלים. המאורע גם פורסם בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע.
התייחסויות כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
אחר העברת ביהמד"ר התעניין כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו בחשאי אצל בא כוחו ל הרה"ח זליג סלונים האם הכל נעשה באופן ראוי וביושר ולא ח"ו בדרכים שאינן נכונות. לאחר שר' זליג סלונים אישר זאת לפני הרבי, זכינו וקיבלנו איגרת קודש מיוחדת עבור ביהכנ"ס, המתנוססת לתפארה על כותל בית המדרש (צילום המכתב בעמ' 7 .(במכתב עומד הרבי על משמעות השם "בית יוסף" שממנו עולה המיוחדות של ביהכנ"ס שצריך לעשות מה"אחר" "בן" כמשמעות "יוסף לי ה' בן אחר" ובתוספת ברכה של "להוסיף אור ... בהמצטרך לכל המתעסקים בהנ"ל – הם ובני ביתם – הן בגשמיות והן ברוחניות. במכתבו זה בעצם קבע הרבי את יעוד המקום שהוא להפיץ את מעיינות החסידות אצל הקרובים וגם אצל הרחוקים, ברכה שזכינו לראות בהתגשמותה בשנים הבאות. המכתב התקבל לרגל יום השנה הראשון ליסוד בית המדרש. התקבלו גם עבור ביהכנ"ס ספרי תניא מתנה מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. במשך השנים בכמה וכמה מכתבים עורר הרבי להשתדל בהתפתחות והרחבת בית הכנסת הן בכמות והן באיכות. כמו- כן זכינו לקבל התייחסויות לרשימות חלוקת הש"ס בי"ט כסליו שנהג הגרח"י היילפרין לשלוח מידי שנה לכ"ק אדמו"ר שהתייחס אליהם בצורה מיוחדת כנראה במכתביו.
אנ"ש חסידי חב"ד שעברו וקבעו את מקום תפילתם בבית מדרשנו
חד מאנשי הצורה הגדולים והמובהקים של חסידי חב"ד בעיה"ק ת"ו - בימים א ההם - הלא הוא הגאון הצדיק רבי שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצוקלל"ה גאב"ד חברון, ואח"כ רבה של שכונת הבוכרים, בא כוחו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ באה"ק ת"ו, העתיק את מקום תפילתו לבית מדרשנו לאחר סגירת בית הכנסת של הר"ח נאה זצ"ל, והי' מתפלל בו לעיתים קרובות למרות המרחק מביתו שבשוק הבוכרים והקושי בהליכתו, מחמת לקוי בבריאות רגליו. רבי בן ציון פונדמינסקי ת"ח מצאצאי רבנו הזקן שהי' נהנה מיגיע כפיו והיה מאריך
בתפילה בדמעות שליש. היה מנאמני ביהמד"ר והיה מקפיד שיתפללו בנוסח חב"ד. רבי משה לרנר מגזע בעל אור הגנוז מתלמידי התמימים ב"תורת אמת" שקדן בתורה, וירא אלוקים, שגם בעת הפגזות היה הולך להתפלל ב"שטיבלאך" אף שרבים פחדו, ובעת הליכתו היה מכריז "שבת קודש" כסגולה שלא יזיקו. רבי אורי אורנשטיין למשפחת אורנשטיין החב"דית בירושלים, ת"ח ויושב באוהלה של תורה, שהיה מתפלל בקביעות בביהמד"ר "רבי לייב'לע" בבית ישראל, שינה כוון אנשים שפגשוהו והבחינו במסלולו החדש ושאלוהו מה יום מיומיים, ענה בתרועת שמחה " ,כלומר: עתה שיש לנו ביהמד"ר חב"ד בשכונתנו, הרי מקומי שם. המשפיע בביהמד"ר בשנים הראשונות היה הרב הגאון רבי ישראל יצחק היילפרין זצ"ל מבחירי התלמידים של המשפיע ר' אלתר שימחוביץ, שהיה מתוועד בבית המדרש ומוסר שיעור קבוע בש"ק אחה"צ בתניא קדישא שנים רבות, והיה מתפלל שעות ארוכות ב"עבודה" ובנעימות, כשמפעם לפעם הייתה נשמעת ממנו חרישית אנחה חסידית. והרב החסיד המשפיע רבי דוד גולדברג שהיה מוסר בליל שבת את השיעור ב"תורה אור" ו"לקוטי תורה" עד שחלה ונחלש. רבי דוד היה מוסר גם במשך שנים עוד שיעור מיוחד בלקוטי תורה גם בשבת אחר הצוהריים. ממשפיעי ביהמד"ר היה גם הגה"ח שיבדלח"ט פסח מן שליט"א שע"פ פניית הרה"ח ר' זליג סלונים השתדל ועזר בביסוס המקום בתקופה הראשונה, והיה חוזר מידי שבת בשבתו מאמר דא"ח בעת סעודה שלישית. אחד מתלמידי החכמים המובהקים בקי בכל חדרי תורה רבי אברהם שניאור זלמן יפה מיו"ח של רבי ישראל יפה מתלמידי רבנו הגדול התפלל בביהמד"ר וקבע עתים לתורה שימש גבאי ובעל קורא והמתפללים היו נהנים לאור תורתו. והגה"ח מחשובי החסידים רבי אליעזר הכהן בעמח"ס על מסכת כלאיים. ממלווי ביהמד"ר ידיד שלא מאנ"ש הוא הרה"ח רבי ארי' מרדכי וקסלשטיין זצ"ל, הגה"ח רבי ח"י היילפרין מייסד הקהילה הי' מקפיד מאד שכל ש"ץ שניגש להיות חזן שיתפלל דווקא בנוסח רבנו הזקן, אולם על רבי ארי' מרדכי ע"ה רצה הרב היילפרין להקל והוא אמר לו הרי אתם קבועים בבית מדרשנו ואם קשה לכם באותם ימי יאר- צייט להתאים עצמכם לנוסח חב"ד, אנו לא נקפיד על כך. ענה רבי ארי' מרדכי ע"ה: "האמת הוא שתמיד מתחשק להתפלל בנוסח המבורר של רבינו הזקן אלא שקשה לשנות מגרסא דינקותא שקיבלנו מבית אבא אולם כשיש הזדמנות להתפלל בנוסח זה, הרי זה בשבילי מציאה ולא ארצה לוותר על כך". רבי ארי' מרדכי הי' נוהג לומר בכל ליל ערב שבועות עם סיום הספירה, "ב"ה, התחלנו את הספירה וגם זכינו לסיימה, הבה נעשה ריקוד".
עוד יהודי חשוב שלא מחסידי חב"ד, חסיד סאדיגורא - ושמו רבי יצחק אייזיק בארט ע"ה שהיה מלווה את קהילתנו באהבה ובעין טובה, הוא היה אומר: "מה בין חסיד הבא להתפלל לבין מתנגד? האחרון לוקח את הסידור הפרטי שלו ניגש לסטנדר הפרטי שלו שופך שיחו לרבוש"ע שלו הפרטי, בסיום התפילה סוגר את הסידור שלו ופוסע אחוריו, לא כן החסיד כשבא לביהמד"ר הוא נכנס לביהמד"ר של הרבים, ומתפלל וכולל עצמו בתפילתו עם כל המתפללים, וכשהוא גומר את תפלתו הוא מרגיש כחלק מן הצבור ונשאר גם יחד עם הצבור ללימוד או לאמירת לחיים". רבי אייזיק היה מקיים זאת בעצמו והיה משתתף בכל האירועים וההתוועדויות. ביהכנ"ס היווה גם המשך ל"שטיבל" שבו היו מתפללים אנ"ש האברכים המקושרים לרבותינו וה"עובדים" בראשות המשפיעים רבי דוד גולדברג ע"ה, רבי משה וובר ע"ה, ולהבדל"ח הרה"ח יוסף צבי העבר הי"ו, למניין זה שנקרא "שטיבל" לא היה מקום קבוע ועבר ממקום למקום. בין המקומות ששכן היה היכן ששוכן כיום הקלויז של חסידי אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית מדרשנו לאחר יסודו.
יסוד צעירי אגודת חסידי חב"ד בירושלים ת"ו
סוד ביהמד"ר היה בקירוב זמן עם הכרזת מלחמת התנופה של הוד כ"ק אדמו"ר י נשיא דורנו שהייתה קשורה עם יסוד צעירי אגודת חב"ד ת"ו, שמטרתה הייתה בש נים: א) חיזוק הפנים בקרב חסידי חב"ד ב) השפעה על הזולת וקירוב החוץ והיווה למעשה השלמה נפלאה אחד למשנהו. ותכף מצאו צעירי אגודת חב"ד את משכנם בגשמיות וברוחניות בביהמד"ר המחודש, שכל כולו הייתה בתנועה של התחדשות. קביעות המקום לקיום האסיפות שמהם תצא תורה, וחסידות, והפצת היהדות, הייתה בחדר הקטן שע"י ביהמד"ר. חברי ההנהלה הראשונים היו הרב זוסיא וילמובסקי, הרב אלעזר הכהן ערנטרוי ע"ה, ויבדלח"ט הרב נחום רבינוביץ, הרב לוי יצחק היילפרין, הרב זאב דוב סלונים, הרב שמעון יעקובוביץ, הרב הלל רבינוביץ והרב שמואל היילפרין- מזכיר ומנהל פועל. עם יסוד צעירי אגודת חב"ד עלה הרעיון לארגן את הנוער החב"די בירושת"ו. המשימה הוטלה על הרב מרדכי צבי גרינוולד והרב שמואל היילפרין שלקחו זאת תחת חסותם. בין הנוער המייסדים היו: הגאון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרה"ג יוסף צבי סגל, הרה"ג אשר לעמיל כהן, הרב משה שפירא, הרב יעקב רייניץ, הרב אהרן היילפרין הרב יששכר דוב וולס, הרב יעקב משה ליפקין, הרב יעקב פסח המבורגר, הרב מרדכי גולדברג, הרב יעקב חסידה, רבי דוד לסלבוים, מראשי השלוחים דוברי צרפתית באה"ק, הרה"ח העסקן השליח רבי יצחק ידגר, הרב אברהם יצחק גווירץ, והרב יעקב שלמה גולדברג והרב אהרן רגוזניצקי.
במשך הזמן התפתח מזה הגרעין של המכינה לישיבה שע"י ישיבת "תורת אמת", שבהמשך הזמן היו בו שתי כתות: אחד בראשותו של הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין והשניה בראשותו של אחיו הגאון רבי לוי יצחק היילפרין. וזה נתן תנופה להתפתחות ישיבת "תורת אמת", כאשר גרעינים אלו נכנסו יחד עם מוריהם לישיבת תורת אמת. הכנס ההיסטורי הראשון של נוער חב"ד התקיים בביהכנ"ס בחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תשי"ג. היה זה בעיצומה של מחלת שיתוק הילדים שהשתוללה אז בירושלים, ורבים מההורים פחדו לשלוח את ילדיהם למקומות ציבוריים. אעפ"כ התאספו כשלש מאות ילדים. ובנס לא חלה אף לא אחד מהילדים שהשתתפו. הרב פסח מן מספר שהתמימים המסורים הלכו להביא ילדים ממקומות רחוקים מאוד, ואף הוא עצמו הביא ילדים מאזור המושבה הגרמנית ששם פעל במשך השנה. בכנס השתתפו: הגאון המשפיע רבי שמריהו נח ששונקין, הגרמ"ל שפירא ראש ישיבת "תורת אמת". הגרח"י היילפרין מד"א של בית הכנסת, ב"כ הרבי הרב זליג סלונים. (ראה תמונה שהתקבלה מאת הרה"ח ר' פסח מאן ותודתנו נתונה לו). על כל מסכת והיקף הפעולות הנפלאות ותחילת המהפכה החב"דית בירושלים תובב"א שנעשתה ע"י הארגון החדש ביסודו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו "צעירי אגודת חב"ד בירושת"ו", וע"י החיילים, התמימים המקושרים תלמידי ישיבת תורת אמת דאז, שבסיסם היה בבית מדרשנו. ניתן לעמוד ע"י עיון בביטאון חב"ד שיצא לאור בשנים ההם. הדיווחים הנפלאים על התוועדויות י"ט בכסלו ברחבי העיר, הדרשות בבתי כנסיות ובמושבים, פעילות ל"ג בעומר במירון ועוד. שעי"ז התקרבו המונים לחסות תחת כנפי אורו של רבינו נשיא דורנו והפריחו את השממה מהבחינה החב"דית בעיה"ק תובב"א.
יסוד ישיבת הערב
פעולות אלו החלה להתרקם ישיבת הערב הדגולה של חסידי חב"ד ירושלים מ ת"ו,שהורתה ולידתה הייתה בין כותלי ביהמד"ר ואח"כ התרחבה והתפשטה ונפתחו סניפים נוספים בירושלים ואח"כ בכפר חב"ד ובמקומות אחרים, מתחילה ניתן השם לישיבת הערב "אהל יוסף יצחק" אולם במכתב כ"ק אדמו"ר לצא"ח (אג"ק י"א ע' צ"ה), הביע את חששו על השם שנבחר שנושא את שמו של הרבי הקודם ונושא עמו אחריות יתר שהמוסד אכן יהיה לנח"ר הרבי הקודם נ"ע, ומכיוון שעדיין לא ידעו את מידת הצלחת המוסד יש להיזהר בזה והורה לקרוא למוסד רק "ישיבת ערב" שעל יד צא"ח. במשך השנים עברו מאות תלמידים את המוסד הזה ורבים מהם נקלטו בקרב החסידים והתמימים. שלט ענק עם הכתובת "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" התנוסס בפתח שער ביהמד"ר במשך שנים רבות, ובשנים אלו נקרא בית הכנסת בפי רבים "מה טובו שול". מהעומדים בראש ישיבת הערב בשנים הראשונות היו הגאון רבי שמואל היילפרין והגאון רבי לוי יצחק היילפרין. ומשנת תשט"ז עמד בראשה הגה"ח טוביה בלוי ולאחריו עסקו בה הגה"ח רבי מנחם וילהלם, הגה"ח רבי הלל רבינוביץ, הרב צבי אייזנבך, הרב אלעזר ערנטרוי והרב נפתלי רוט שפתח את הסניף בשכונת שערי חסד. התמיכה בתקופה הראשונה ניתנה ע"י בא כוחו של הרבי הרב בנימין גורודצקי, ואח"כ היה נתמך ע"י כולל חב"ד בהנהלת הרב עזריאל זליג סלונים. מספר הגה"ח רבי טוביה בלוי "לרגל התרחבות סניפי ישיבות הערב ופתיחת סניף נוסף בשכונת פאג"י, היה דרוש אדם מתאים לעמוד בראשות הסניף המרכזי ששכן בבית הכנסת. ובתחילה לא הצלחנו למצוא אדם מוכשר שייאות לקבל על עצמו תפקיד נעלה זה. באותה תקופה קיבלתי מכתב מעורר מכ"ק אדמו"ר, וזלה"ק "מבהיל מה שכותב שאין איש רוצה לקחת על עצמו הדרכת ישיבת הערב בבית ישראל ולכן הוכרח לקחתה בחזרה וכו' כי האומנם לאחר כל התעמולה, ריבוי המכתבים וכו' גם הנ"ל אי-אפשר לפעול? ועוד פלא – מכבר נכתב שהנשואים הלומדים בישיבת תורת אמת, ישתדלו שחלק מזמנם יהיה בעסקנות חב"ד וביחוד בשטח ההוראה והחינוך", ... (המכתב נדפס באג"ק חלק ח"י עמ' נ"א). הרב בלוי פנה עם המכתב להרב מנחם וילהלם שהיה אז אברך צעיר ונמרץ ובעל נפש רגישה לתלמידים, ובקש ממנו לשמש כמחנך ומשפיע במקום, ואכן רבי מנחם קיבל על עצמו את התפקיד, והצליח בו ובמשך הזמן הפך למנהל בפועל של רשת ישיבות הערב. רבות הן התייחסויותיו של הרבי לישיבת ערב זו, ולאלה שנוסדו אחריה וקצרה היריעה מלהביאם, אבל הרבה ניתן ללמוד מהן, על הנחת -רוח הרבה שנגרם לכ"ק
אדמו"ר ממוסד זה שהורתו ולידתו בבית מדרשנו. והוא היה השביל להתפתחותה של חסידות חב"ד בירושלים עיה"ק, וממנה יצאו עשרות מאנ"ש שלוחים ותמימים המפוזרים בכל קצווי תבל, שחבים את התקרבותם לחסות בצלו של הרבי נשיא דורנו למקום קדוש זה. ניתן לחוש זאת גם מהיחס המיוחד שקיבלו תלמידיה מהרבי, שענה על מכתביהם בפרטיות מיוחדת, וזכו להרבה מענות קודש. וע"י פעילות זו שמו של ביהמד"ר הלך לפניו, כביהמד"ר חי ותוסס וכנקודה מרכזית להפצת תורה ולהרבצת חסידות לכל הסביבה. אחד מתלמידי ישיבת ערב, תלמיד סניף שכונת שערי חסד היה הרה"ח רבי מאיר פריימן ע"ה שבזמנו נבחן על כשלוש מאות דפי גמרא בבת אחת. הדבר גרם לקידוש שם שמים ושם חב"ד ולפרסום גדול לישיבות הערב.
יסוד גמ"ח קרן משפחת סופר
רב החסיד רבי ישראל ניסן סופר ע"ה, ראה בעת ביקורו בארץ הקודש בשנת ה תשי"ד, את הגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין בעת שלימד את השיעור בפרשת השבוע, ומצא מאד חן בעיניו והחליט לתת לו סכום כסף הגון לייסד גמ"ח לטובת אנ"ש והתמימים בירושלים עיה"ק, ולחיזוק בית המדרש. הגמ"ח היה בנשיאותו של הרבי נשיא דורנו, בענין זה ידוע לנו שהרב ח"י היילפרין שלח לרבי את הבלנק של הגמ"ח שבו היה כתוב שזהו בנשיאותו של הרבי ושמו המלא היה כתוב עליו. לאחר מכן נשאל מהמזכירות מדוע נכתב השם "מנדל" ללא האות "ע", ובקשו לתקן זאת. מתקבלים בכבוד ובמאור פנים האברכים הספרדים שהחלו אז לנהל בתים של תורה ויראת שמים. הגמ"ח צמח מקטנות לגדלות במשך רבות בשנים אולם בתקופת
האינפלציה השתחק ופשט את הרגל. נשארו פנקסים גדולים המראים על עבודה נקיה ומסודרת, נקיות כפים, מסירות ועזרה למוסדות ולפרטיים , שנשארו עדות אילמת לעבר מפואר. באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל". חברי הנהלת הגמ"ח היו הרבנים: רבי משה לייב שפירא, רבי גרשון לפידות, רבי ח"י היילפרין- מנהל בפועל. רבי יהודה ליב סלונים, רבי אורי ניסן אורנשטיין, רבי משה פנחס לרנר ויבדלח"ט רבי יונה מנדלסון, בשנים הבאות צורף להנהלה רבי משה בצלאל ווקסלשטיין .
סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים
ולת הכותרת של בית המדרש, היו שיעוריו בש"ס במשנה ובהלכה של מייסד ג הקהילה ורועה הנאמן הגאון החסיד רבי חנני' יוסף היילפרין זצ"ל, שהצליח מאוד לחבב את לימוד התורה על הבעלי בתים שבסביבה. משיעוריו נהנו גם מתפללי ביהמד"ר הסמוך "באר שבע" שהיו שותים בצמא את דבריו. כשרבי חנניה יוסף היילפרין היה נשאל על תפקידו בבית הכנסת היה עונה בחיוך: "הרב, הגבאי, ולפעמים גם השמש". אפיזודה זו ממחישה לנו את מסירותו הרבה לביהכנ"ס. אף שלא מונה לכך מעולם באופן רשמי, היה מוכר הרב ח"י היילפרין כרב ופוסק הלכות בשכונה כולה, ורבים היו באים אליו שיפסוק להם את שאלותיהם. בפרק זמן חשוב היו מתקיימים שיעורי דא"ח לתלמידים המבוגרים מקרב אנ"ש שלמדו בישיבות של חוגים אחרים, ע"י ראש ישיבת "תורת אמת" הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין שליט"א. אצל רבים מהם זה פעל התחזקות זיקתם למוצאם ממשפחות חבדיו"ת. בלטו במיוחד התוועדויות י"ט בכסלו שנערכו בביהכנ"ס, ובחלק מהשנים בביתו של הרב ח"י היילפרין. האווירה המיוחדת והשתתפותם של זקני אנ"ש והשייכים למשפחת בית רבינו, הזכירה לא במעט את החגיגיות שאפפה את ה"יום טוב" של י"ט כסליו כפי המסופר שנחוג בימיה של הסבתא הרבנית מנוחה רחל ובניה ע"ה, בעיר הקודש חברון תובב"א.
הגה"ח רב בית הכנסת נהג לסיים מידי שנה בשנה את הש"ס בעת החגיגה. והיו משתתפים בה הרבנים: רב השכונה הגאון רבי משה לייב שפירא, רבי גרשון חן רבה של שיכון חב"ד, הגאון רבי ברוך נאה, שבאחת ההתוועדויות הגדולות והמרכזיות התמנה להיות שליח מצווה למסור פרישת שלום מאנ"ש לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ועוד מזקני וחשובי אנ"ש. בעת ההתוועדויות הושמעו לא אחת הקלטות משיחותיו הקדושות של הרבי דבר שהיה נדיר ביותר באותן השנים. החסיד רבי משה חסידה ע"ה בנו של רבי מענדל חסידה (הנזכ"ל) היה נוהג לבוא להתוועדות ולנגן את ניגון ההשתטחות לרבינו הצמח צדק כפי ששמע מפי חסיד זקן ששמע בעצמו מהרבי הצ"צ בעת שנגן זאת ע"י ציון אמו הרבנית כשהוא נשען על משענתו. בשנת תשל"ו לאחר פטירתו של רב השכונה הגה"ח רבי משה לייב שפירא זצ"ל. התמנה תלמידו הגאון החסיד הרב שמואל אלעזר היילפרין למלא את מקום מורו ורבו כרב השכונה. המינוי נתן תנופה לכל פעולות הקירוב, והרב היילפרין מצא במקום כר נרחב לקירוב אחב"י לחסידות ולרבי נשיא דורנו. ותמך במשך כל השנים באביו ע"ה בהחזקת בית הכנסת מבחי' רוחנית בשיעורים ובהתוועדויות. לאחר פטירת אביו הגה"ח זצ"ל בשנת ה'תשמ"ח, מילא את מקומו גם כרב בית הכנסת. בשנת תשמ"ב הוקם ע"י הגרש"א היילפרין שליט"א במקום בית מדרש גבוה לדיינות והוראה בשם "מאורות" בו למדו מחשובי אברכי אנ"ש.
בשנת תשד"ם נדפס ביוזמת האחים למשפחת ערנטרוי ספר התניא בבית הכנסת. בתרומת משפחת היילפרין לע"נ אמם הרבנית בריינא ע"ה. משנת הקהל תשמ"ח נערך ביוזמת משפחת ערנטרוי כנס גדול לילדי ישראל בחג השבועות לאור קריאתו של הרבי שכל ילד יהודי ישתתף בקריאת עשרת הדברות בחג מתן תורתנו כמו שהשתתף בעת מתן תורה על הר סיני ונעתק להרבה מקומות ברחבי העיר ת"ו. בשנים האחרונות הכנס מאורגן ע"י ארגון מועדון צבאות ה' שפועל בקרב ילדי ישראל מהשכונה. עם חלוף ימים ושנים התגלו סדקים ובקיעים בקירות בית-הכנסת העתיקים עד שהיה חשש להתמוטטות עזרת הנשים, שהייתה עשויה מעץ שבעברו היה מפואר. הסכנה גברה בפרט לאחר שהבניין הסמוך לבית הכנסת, שם היו בעבר חנויות ודרכו הייתה הכניסה לעזרת הנשים, התמוטט בחלקו, והיה חשש שייפול על בנין בית הכנסת שקירותיו היו מסוכנים בלאו הכי. נוצר מצב שבו העירייה התערבה והורתה על צו סגירה מחשש סכנה. בעקבות כך נרתמו המתפללים ובראשם הרה"ח רבי משה בצלאל ווקסלשטיין לתרום את המזומנים הדרושים לשיפוץ, תיקון ובניה מחדש של עזרת נשים חדשה מאבן, חיזוק הקירות, בנית מדרגות חדשות לעזרת הנשים, וכל הצריך תיקון מן המסד ועד הטפחות. בסוף אותה שנה לקראת ח"י באלול תשמ"ט זכינו ונשלמה הבניה וגדול כבוד הבית האחרון מן הראשון. בחנוכת הבית שהתקיימה בח"י באלול השתתפו גדולי רבני השכונה ורבני אנ"ש, ביניהם: הגאון רבי יהודא צדקה זצ"ל, הגאון רבי ברוך נאה זצ"ל, הגאון רבי זליג פלדמן ע"ה, הרה"צ רבי יוסף ויינשטוק זצ"ל, ולהבדלח"ט הגאון רבי יעקב כץ והמשפיע רבי זלמן עסטולין, הגאון רבי שמחה ראם, והגאון רבי יהודה רבינוביץ ועוד.