שבועות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חג השבועות

חג השבועות חל ביום ו' סיון. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' סיון, לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.

חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם". נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב.

קבלת התורה

הריי"צ היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובע״פ, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא: שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצות קשור בנםיונות ובהעלמות והםתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז״ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר. פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ״צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.[1]


הערות שוליים

קישורים